ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן ")
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
שורה 2: שורה 2:
ה'''ברכה''' היא המשכה מלמעלה ממקור השפע, מלשון "הַבְרָכָה".
ה'''ברכה''' היא המשכה מלמעלה ממקור השפע, מלשון "הַבְרָכָה".


הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.<REF>היום יום ב' אדר ב'.</REF>
הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.{{הערה|1=היום יום ב' אדר ב'.</REF>


== החילוק בין ברכה והצלחה ==
== החילוק בין ברכה והצלחה ==
שורה 10: שורה 10:


א. בענין הברכה - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון
א. בענין הברכה - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון
המשכה, כלשון המשנה<REF>כלאים ריש פ"ז.</REF>: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א'
המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.</REF>: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א'
מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות
מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות
ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.  
ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.  


ב. [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[לקוטי תורה]] ראה יט, א.</REF> מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד,
ב. [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[לקוטי תורה]] ראה יט, א.</REF> מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד,
כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו,
כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו,


ג. בנוגע לענין ההצלחה - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]<REF>אור התורה וישב רעח א.</REF>
ג. בנוגע לענין ההצלחה - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.</REF>
שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר,
שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר,
כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.
כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.
שורה 23: שורה 23:
מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]].  
מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]].  


וכן הוא בלשון העולם<REF>"מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.</REF>: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערת שוליים|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...
וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.</REF>: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערת שוליים|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...


== מקורות ==
== מקורות ==

גרסה מ־21:47, 28 בדצמבר 2015

הברכה היא המשכה מלמעלה ממקור השפע, מלשון "הַבְרָכָה".

הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.{{הערה|1=היום יום ב' אדר ב'.</REF>

החילוק בין ברכה והצלחה

כאשר היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מלעלוב שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם בחוץ לארץ, מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו בארץ ישראל.

הרבי לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.

א. בענין הברכה - מבואר בדרושי חסידות, שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.</REF>: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.

ב. אדמו"ר הזקן{{הערה|1= לקוטי תורה ראה יט, א.</REF> מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו,

ג. בנוגע לענין ההצלחה - מבואר בדרושי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.</REF> שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.

מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך הטבע.

וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה ב"ק צב, א.</REF>: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"[1] הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...

מקורות

התוועדויות תשמ"ה ח"א

הערות שוליים

  1. א גליקלעכער מענטש.