יוסף תומרקין

הרב יוסף תומרקין (י"ח טבת תקע"ט-כ"ג תמוז תרל"ד) היה רב העיר קרמנצ'וג, וממקורבי אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים

נולד ביום י"ח בטבת תקע"ט, לאביו ר' אליהו בעיר דובראוונע. אביו שהיה למדן גדול, חסיד חב"ד ובן למשפחה מיוחסת, חינך את בנו יוסף - שעוד בילדותו הצטיין בכשרונותיו הנפלאים - על דרכי התורה והחסידות החבדי"ת.

עוד בהיותו צעיר לימים נתפרסם שמו של ר' יוסף בתור גדול בתורה, והיה תלמיד מובהק של הגאון המפורסם בדורו ר' נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן), מחבר ספר "דברי נחמיה", ובספר זה נדפסו הרבה חדושי תורה מתלמידו ר' יוסף.

מלבד גדלותו בתורה, היה גם חסיד נלהב ובעל נשמה גדולה והיה מקורב לאדמו"ר הצמח צדק, אשר - למרות היותו צעיר לימים - שאל את חוות-דעתו בעניני הלכה ובפרט בעניני עגונות. כמעט כל גדולי הדור של זמנו, וביניהם גם האדמו"ר רבי ישראל נח מנעזין, היו מריצים את מכתביהם אליו בעניני הלכה למעשה. תשובותיו היו תמיד עמוקות וגאוניות, נאמרו בשכל הישר עד להפליא ונחשב כפוסק אחרון בדורו. כתבי החדושי תורה שלו, נמצאים בכתב-יד ועד היום לא זכו לראות את אור הדפוס מפני סיבות שונות.

יחד עם גדולי דורו המפורסמים, ר' פרץ חן מצ'רניגוב ור' שניאור זלמן מלובלין, נתן גם הוא את הסכמתו על הדפסת הספר "לקוטי תורה" של אדמו"ר הזקן.

גם על הספרים קב ונקי, "תיו יהושע" ו"אילמה" להרמ"ק ישנן הסכמותיו של הרב ר' יוסף.

רבנותו

רבנותו הראשונה הייתה בעיר סוראז, ואחרי פטירתו של הרב אהרן זסלבסקי - חתנו של אדמו"ר האמצעי ונכדו של אדמו"ר הזקן - שהיה אב"ד בעיר קרמנצ'וג הידועה בגדולי התורה וחסידי חב"ד שהתגוררו בה, נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של האדמו"ר הצמח צדק, כרב ואב"ד. לאחר פטירתו שימשו כרבנים אחיו הרב צבי תומרקין ואחריו יצחק יואל רפאלוביץ (שהיה חתנו של ר' יוסף).

כל ימיו נהל את עדתו ורבנותו ביד רמה והשתתף בכל עניני וצרכי העיר. דאג בעד בני עדתו והרבה לעשות צדקה וגמ"ח. הוא היה מכניס אורחים וביתו היה פתוח לרווחה לפני כל עובר ושב. כשהיו מזדמנים לביתו אורחים תלמידי חכמים שמח מאד ובעצמו היה משרת לפניהם.

מצוות פדיון-שבוים הייתה חביבה עליו, עד מסירות נפש ממש. כל ימיו שכהן בתור רב בעיר קרמנצ'וג, לא לקחו לעבודת הצבא מצעירי היהודים שבעיר. הרב ר' יוסף היה נותן תמיד דואג לפדות את הבחור בכסף מלא ומשחרר אותו. למטרה זו, יסד את חברת "פדיון שבוים" שדאגה לגיוס כספים מעשירי העיר, חברה אותה גם ניהל. אנשי העיר, בראותם את מסירות נפשו של רבם למצווה זו, עזרו לו, עד כדי כך שכאשר היה קוצב סכום שאותו יש לתת היה הנקצב נותן את הסכום ללא הרהור.

תפלתו היתה תמיד בכוונה ובהתלהבות יוצאת מהכלל - מעומק לבו ונפשו, ופחד גדול היה תוקף את האנשים שנמצאו במחיצתו בעת התפלה.

אחרי פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק היה הרב ר' יוסף מאלו שנטו אחרי אדמו"ר המהר"ש.

פטירתו

בימי חג השבועות בשנת תרל"ד, ביקר הרב ר' יוסף בעיר ליובאוויטש אצל האדמו"ר מהר"ש. בעת פרידתו מהאדמו"ר אמר לו שנוסע הוא לביתו דרך קייב, מפני שברצונו להתראות עם אמו. האדמו"ר מהר"ש בקש ממנו שיסע ישר לקרמנצ'וג ולא דרך קייב וחזר על בקשתו פעמים אחדות. גם כשהרב ר' יוסף כבר ישב בעגלה מוכן לנסיעה, יצא האדמו"ר החוצה ובקשו עוד הפעם שלא יסע דרך קייב. אך מצות כבוד אם שהיתה חשובה מאד בעיניו גברה על בקשת האדמו"ר ונסע דרך קייב, וביום כ"ג תמוז תרל"ד, בהיותו בקייב, נפטר באופן פתאומי בבית אחותו ומקום מנוחתו בהעיר קייב.

משפחתו

• אחיו, ר' דן תומרקין - חסיד אדמו"ר הצ"צ והמהר"ש.
• חתנו, הרב יצחק יואל רפאלוביץ - ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג
• חתנו, ר' יהודה ליב פינסקר, בעלה של בתו מרת בתיה

מקורות

• דן תומרקין, "היהודי" תשרי תרצ"ו עמ' 73.