שיחה:צחצוח הכפתורים

שתי השורות האחרונות מה המקור לדברים הללו????--יחי המלך!, חצקל - שיחה 23:00, 26 במרץ 2013 (IST)

"	צחצוח הכפתורים זה להיזכר ולשחזר את הרשימו שנותר בכל אחד ואחד מאיתנו אל ביאת המשיח	"
– ערך צחצוח הכפתורים

בנוסף ל'אין מקור', גם לא הצלחתי להבין את משמעות המלים. העתקתי את זה לכאן במטרה שיבוא זה שישלב ויסביר את הפתגם. לחביבותא דמלתא זה מבוא באמצעות תבנית:ציטוט-צף • יש לך מה להגיד? • הפצצת המעיינות • שנוזעל - בוא נתוועד • י"ז בניסן ה'תשע"ג 20:56, 28 במרץ 2013 (IST)

"	צחצוח הכפתורים זה להיזכר ולשחזר את הרשימו שנותר בכל אחד ואחד מאיתנו אל ביאת המשיח, כי בכל אחד מישראל יש ניצוץ של רשימו שאם נצחצח אותו הוא יבריק לנו לשכלנו ולבינתנו הברקה כיצד להגיע לגילוי, אמן (א.ר)	"
– המשפט המלא

בטעות הסתכלתי בגירסא אחת קודם, כך שלא ראיתי את ההוספה שהאנונימי הוסיף. עכשיו זה מובן יותר, בהמשך אחזיר את זה - אתם מוזמנים להקדים אותי. • יש לך מה להגיד? • הפצצת המעיינות • שנוזעל - בוא נתוועד • י"ז בניסן ה'תשע"ג 20:56, 28 במרץ 2013 (IST)

תיקנתי. לא מושלם. הפצצת המעיינות • שנוזעל - בוא נתוועד • י"ז בניסן ה'תשע"ג 21:16, 28 במרץ 2013 (IST)

כל עוד אין מקור מקובל, אין מקומו של ציטוט זה כאן. לא יתכן שכל אחד יוכל לכתוב בערכי חב"דפדיה הגיגים ופירושים לשיחות ומושגים חסידיים. --שיע • שיחה כ"ז בסיוון ה'תשע"ג 20:00, 5 ביוני 2013 (UTC)

"המשל מספר על חיילי ה'צאר' המתכוננים למלחמה, כאשר השלב האחרון בהכנה הוא צחצוח כפתורי המדים. הנמשל הוא שכדוגמת ההכנה של חיילי ה'צאר', כך על יהודי להיות מוכן לבוא הגאולה"

וזה מהיכן בא? בפרט שהנמשל מדבר על ביאת המשיח ולא על מלחמה כלל--הנחה - שיחה 13:27, 27 בנובמבר 2014 (UTC)

חיבור הכפתור הוא על ידי חור

הרבי בשיחת פרשת אמור תשמ"ד מציין שחיבור הכפתור הוא על ידי חור בצד הימני ומוסיף "ככל הפירושים שבזה" משהו יודע איזה מקום שיש פירוש בזה או לאחד המשפיעים שביאר זאת?--הנחה - שיחה 17:33, 10 במאי 2015 (UTC)

רעיון נפלא על צחצוח כפתורים

בגלישה באינטרנט הביטוי הוא בלחיצת כפתור. שהכוונה היא לקישור-לינק.

הליקוטי תורה נאמר במפורש שהוא היה הקץ בזמן ההוא.

וגם בשנה האחרונה שהרבי דיבר שיחות הוא אמר ללמוד את כל התורה אור וליקוטי תורה. יש בליקוטי תורה מראי מקומות לרוב - קישורים, שאם היו מנצלים את הטכנולוגיה של האינטרנט היה אפשרי בלחיצת כפתור להגיע מיד לקישור המדובר.

וצריכים לצחצח כפתורים, שהלחיצת כפתור תהיה באתר ומחשב שיש בו אך ורק דברי קודש.

ולכן אני מביא בזה את הרעיון של הקמת וויקיסורס של יראי שמיים חב"די שיהיו שם אך ורק ספרי קודש של רבותינו נשיאנו וגם כל הספרים שיש בקישורים-כפתורים.

הנה הרעיון, פרסמתי גם באתר שהקמתי:

מיחשוב כל ספרי חב"ד

הרעיון של וויקיפידיה שבה יכולים להשתתף בעריכה ריבוי אנשים (כי ברבים היו עמדי), זה דבר נפלא מאוד שאפשר וצריך לנצל לקדושה. אני משתף את הרעיון הבא שאולי הרבה חשבו עליו, אבל בינתיים אין עוד מישהו שהתחיל בזה.

הרעיון הבא יכול להיות גם פרויקט של שנת הקהל (ראה ערך ספרי חסידות והקהל ) וגם עבודת שליחות לחסיד חב"ד שיתעסק בזה!

הנה הקווים הכלליים, ותן לחכם ויחכם עוד:

לסדר את כל ספרי חב"ד בפורמט דיגיטלי עם פענוח המראי מקומות:

1. להשיג את התוכנה של וויקיפדיה או וויקיסורס באתר נפרד שבנוי במיוחד עבור זה (כמו אתר חבדפדיה או וויקישיבה). האתר של וויקיפידיה עצמו לא מתאים, בגלל שיש שם ערבוב דברים שאינם מתאימים לרוח התורה והחסידות. כל מי שירצה לתרום לפרוייקט יצטרך להזדהות שהוא אכן תלמיד ישיבה בהווה או בעבר והיראת שמיים שלו תקינה. נראה לי שהתוכנה אמורה להיות חינמית. גם אם צריכים לשלם משהו, זה לא אמור להיות סכום גדול.

2. הספרים שכבר נמצאים במצב דיגיטלי מלא, אלו שנמצאים באתר ספרי חב"ד אפשר לבוא איתם בדברים שירשו לשים את זה בויקיסורס החב"די.

3. למתנדבים הכותבים בוויקיסורס החב"די יהיו את הכלים לערוך קישורים למראי מקומות שיש בספרים, כמו באתר וויקיפידיה. קישורים לספרי חב"ד וגם ספרים כלליים וספרי קבלה שמובאים בספרי חב"ד. כל עיין שיש בתורה אור או בליקוטי תורה ושאר הספרים, אם לוחצים עליו מגיעים לספר המדובר. אפשר להיעזר במראי מקומות שיש כבר בספרים המודפסים, אבל כדאי גם להוסיף עליהם, שיכלול גם מראי מקומות כלליים כמו "כידוע", "כמבואר במקום אחר", לפענח גם אותם.

4. המתנדבים יהיו ב3 קטגוריות: 1. אלו שהם מאוד טכניים ומכירים תוכנות לינוקס וכדומה יוכלו לתרום מזמנם ולתת כלים לשני הקטגוריות הבאות: 2. אלו שהם קצת יותר יודעי ספר ויכולים גם לערוך קישורים למקומות המתאימים. 3. אלו שיכולים לקלד את הטקסט או לבדוק שגיאות כתיב מול ספרים הנדפסים. יש גם תוכנות סריקה שאפשר יהיה להיעזר בהם.

5. מיפוי כל החסידות לפי האל"ף בית עם פענוח המראי מקומות:

5.1 בתור התקשרות לרבי להתחיל עם ספרי המפתחות על חסידות שהרבי עצמו ערך. שלב ראשון: כל המפתחות יוכנסו דיגיטלי כמו שהם, אבל עם קישורים: אם לוחצים על הקישור מגיעים לספר עצמו.

5.2 שלב שני להביא את כל הטקסט של הערכים שנמצאים בספרי המפתחות של הרבי פנימה, בדומה לספר הליקוטים של הצמח צדק. גם זה נערך על ידי תלמידי ישיבה. חבל שזה נדפס רק פעם אחת ולא מדפיסים יותר. ולא נראה שעומדים להדפיס. זו ההזדמנות שהכול יהיה ממוחשב ובהישג ידם של כל אחד. אבל בספר הליקוטים אין שם את התורה אור והליקוטי תורה, למרות שזה נדפס והוגה על ידי הצמח צדק. זו ההזדמנות להשלים את זה. וכל הטקסט יהיה חי: כל מראי מקום אם לוחצים עליו גולשים מייד למיקום המדוייק בספר.

5.3 שלב הבא לסדר את כל החסידות לפי סדר האל"ף בית בדומה למה שיש בספר הליקוטים (ראה 5.2).

6. מיפוי כל החסידות לפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. גם זה עם קישורים כמובן.

7. בכדי שיהיה מספיק מתנדבים יראי שמיים אמיתיים כדאי מאוד שיהיה גם מחשב שבנוי במיוחד למטרה הזו בלי שום אפשרות לדברים אחרים. כיום שיש מחשבים זולים אפשר לבנות בקלות מחשב עם חיבור אך ורק לאתר הזה של הוויקי החב"די. אולי עוד כמה קישורים לחב"ד אונליין, חב"ד אינפו, וכדומה. או גם וגם: מי שגם חב"ד אינפו או חב"ד אונליין זה לא לפי רוחו יהיה לו את הקישורים רק למטרה הזו של סורס חב"ד. אבל לא לזרוק את זה למשתמשים שהם יקנו מחשב שהוא לא כשר ויחפשו תוכנות או מסלולי אינטרנט כשרים שמכשירים אותו . צריך שהמחשב יגיע ישירות מהקופסה בנוי נכון אך ורק למטרה הזו ויהיה מתאים למהדרין מן המהדרין. (רעיון כללי בנושא: אפשר לשים במחשב כרטיס מיוחד של אינטרנט על-חוטי שגולש אך ורק לאתרים המדוברים, ככה שאין אפילו צורך לעשות מנוי לבזק ואחר כך לרימון וכדומה, או שהמנוי יהיה כבר כלול ברכישת המחשב). אם יימצאו תורמים לפרוייקט הזה, אפשר שכל מי שתורם רבות למפעל הזה על ידי הכנסת ערכים וקישורים לוויקיפידיה החב"דית, יקבל תקשורת לפרוייקט הזה חינם או אולי אפילו גם מחשב.

8. ייתכן שיהיו כאלו שגם אינטרנט הכשר, גם זה לא לפי רוחם, וגם בכדי שהכול יהיה זמין גם ללא חיבור, כדאי שבתוכנה תהיה אופציה להוריד את כל התוכן של הוויקיפידיה החבדית למחשב. בדומה למה שיש בתוכנת תורת אמת (רק שאין שם ספרי חב"ד חוץ מהתניא). ולבנות מחשב (או אפילו סמרמרטפון חסידי ) שיהיו שם כל ספרי חב"ד בפנים וגם כל התורה כולה הכול באופן דיגיטלי כמו בוויקיפידה עם קישורים. זה המוצר הסופי. עדכונים יישלחו עם דיסק מדי חצי שנה, או על יד חיבור לרשת שיהיה מובנה בתוך המחשב או הסמרטפון רק לאתר הזה או עוד כמה אתרים חסידיים ממש.

9. בכדי להוסיף עוד קצת ערך למחשב הזה, הטאבלט או הסמארטפון, כדאי שיהיה שם גם לוח שנה, שיזכיר חגים חסידיים וגם ראשי חדשים שלא לשכוח יעלה ויבוא או עירוב תבשילין, שהכול יהיה מובנה בפנים. גם ניגוני חב"ד וכל השיחות של הרבי. כיום יש דיסקים כאלו ענקיים שאין בעייה לשים הכול בפנים בתוך הדיסקים.

10. במצב של היום שיש רחמנא ליצלן כמה וכמה בני נוער שירדו מהדרך, חלקם בגלל המחשב והסמארטפון , ניצול המחשב לקדושה באופן שהמחשב יבוא ויהיה בנוי מיסודו למטרות קדושות של "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", יכול לתרום רבות להעלאת קרן החסידות והתורה. גם היות ומדובר על פרוייקט שישתתפו בו רבים, עצם השתתפותם יחזק אותם. כי יש בחורים שמשעמם להם ללמוד. אבל אם הם יערכו קישורים לספרים, והספרים רואים אותם מיידי בכל העולם, זה ייתן חיות מחודשת.

11. אם יהיה מחשב שמגיע מלכתחילה תורני וחסידותי אפשר יהיה לשים אתר של חידושי תורה ברשת, שיכתבו שם חידושי תורה, בדומה למה שיש באתר של אהלי תורה. אבל גם שם כל החוברות הם בפורמט צילום אקרובט ולא בפורמט דיגטלי. הפורמט הדיגיטלי יש לו יתרון שבקלות אפשר לחבר בו קישורים. גם זה יוסיף חיות בלימוד התורה. כמובן שחידושי תורה חייבים שיהיה שם קצת פיקוח מה כותבים ומי הם הכותבים שלא יגיעו חס וחלילה ממקומות של הסטרא אחרא ובמסווה של חידוש תורה יכתוב דברי בלע חלילה.

12. אם תתקבל הצעה 11, גם מחידושי תורה של התלמידים לעשות מיפוי לפי האל"ף בי"ת ולפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. לפני זמן היה לי רעיון של חידוש תורה והתפלאתי אולי מישהו כבר אמר את זה או כתב. לכן כדאי מאוד שיהיה מיפוי של כל החידושי תורה של כל הדורות. זה יהיה פרוייקט ענק שיכול להביא לידי חיות מחודשת בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבות.

13. מיפוי של כל תולדות חסידים הראשונים לפי האל"ף בית. מיוסד על שיחות ומכתבים של הרבי הריי"ץ נ"ע. גם זה עם קישורים. לדוגמה, כאשר מסופר על ר אייזיק הומלר, כל מקום שמוזכר שם של עוד חסיד, לאפשר ללחוץ עליו ולהביא לערך שמדובר על אותו חסיד. את זה יכולים לעשות גם מתנדבים שהידע שלהם בתורה הוא מינימלי. לפי הכלל של גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה, ולפי מה שנאמר שהתורה התחילה בספר בראשית, אולי שזה יהיה הפרוייקט הראשון. אבל נראה לי שאפשר גם וגם. ברוך ה' יש לנו המון בחורים ואברכים חסידיים ברחבי העולם שיכולים לתרום גם לחלק של הסיפורים וגם לחלק של ערכי התורה, והרי הכול זו תורה אחת.

(כותב השורות האלו אינו מייצג שום מוסד. מי שיחליט להתעסק בזה, הכול על אחריותו, וכמובן גם זכותו. מי שיתחיל בזה,כדאי גם שיפרסם את זה, ואז אוכל לכתוב פה שיש כבר מי שהתחיל בזה ושיצטרפו אליו לעזור. שלא יהיו כפילויות.)

רעיון נפלא! אבל חושבני שמספיקה פעם אחת לכתיבת רעיון זה, ובמקומו הראוי לו. ואין צורך לחזור על הדברים בכל פינה אפשרית. --יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב - שיחה 09:13, 12 בנובמבר 2015 (UTC)