שיחת משתמש:Toramedia770: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏הוספת ערך: פסקה חדשה)
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 4: שורה 4:
באתי לעודדך לתרום לאתר למרות שלא בהכרח שכל מה שכתוב מוסכם על כולם.. עקרונות הכתיבה הם "ניתוח עובדות על בסיס הסברה, ראיות, הוכחות, הסתמכות על דברי הרביים וגדולי ישראל". בשום אופן אסור שיהיה נראה מהטקסט שהוא נובע מהרגשה והסתכלות אישית. וכששומרים על כלל זה יוצאים מכל הפוליטיקות וכו'..
באתי לעודדך לתרום לאתר למרות שלא בהכרח שכל מה שכתוב מוסכם על כולם.. עקרונות הכתיבה הם "ניתוח עובדות על בסיס הסברה, ראיות, הוכחות, הסתמכות על דברי הרביים וגדולי ישראל". בשום אופן אסור שיהיה נראה מהטקסט שהוא נובע מהרגשה והסתכלות אישית. וכששומרים על כלל זה יוצאים מכל הפוליטיקות וכו'..
אין בדברי רמז משהו מיוחד אילך אלא שמשום [[חב"דפדיה:אולם דיונים#האם יש עוד וויקיפדיה של חב"דניקים לא משיחיסטים?|שחשדוני]] ששנינו מציאות זהה אמרתי להבהיר השקפתי הכללית על סגנון האתר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:51, 11 בנובמבר 2015 (UTC)
אין בדברי רמז משהו מיוחד אילך אלא שמשום [[חב"דפדיה:אולם דיונים#האם יש עוד וויקיפדיה של חב"דניקים לא משיחיסטים?|שחשדוני]] ששנינו מציאות זהה אמרתי להבהיר השקפתי הכללית על סגנון האתר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:51, 11 בנובמבר 2015 (UTC)
הסימן הראשון בשולחן ערוך זה אל יבוש מפני המלעיגים.
ויחן שם ישראל נגד ההר,  כאיש אחד ובלב אחד.  והרבי מסביר שכאשר ישנו את ה"נגד ההר",  אז זה עושה את כולם "כאיש אחד בלב אחד".
בהשגחה פרטית כתבתי לפני כמה ימים באתר  "חלקנו בתורתיך" (בגוגל סייטס)  את הדברים הבאים:
ספר תניא קדישא‏ > ‏א. לקוטי אמרים‏ > ‏
_ הקדמה
"כי אין כל השכלים והדעות שוות... יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.. אך ביודעי ומכרי כאמינא.."
לכאורה אינו מובן איך בכל זאת אפשרי ספר אחד לכולם, וכמו שהקשה בהתחלה.
הנה ביאור אחד נתבאר אצלנו על האתר שלנו על אגה"ק סימן כה בסופו, כי היות ואין ואין הזמן גרמא, זה עצמו סימן שניתנו כוחות מיוחדים.
ויש לומר עוד שהיות ומדובר "ביודעי ומכירי... אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו..." זה עצמו עושה מכל אנ"ש איש אחד (וזה גם הקשר עם שנת הקהל), ואם כן הרי זה ממש כמו שנכנסים ליחידות. ולהעיר שגם נתינת התורה היה על ידי "כאיש אחד בלב אחד", וזה היה עוד לפני נתינת התורה בראש חדש סיון, וכמו כן גם בהקשר לפנימיות התורה, ההקדמה של התניא מתחיל עם החיבור כאיש אחד.  Toramedia770


== הוספת ערך ==
== הוספת ערך ==


הוספת ערך למרחב הערכים דורש מהערך לעמוד ב[[עזרה:מדריך לכתיבת ערכים|קריטוריונים]] (כולל: תוכן, פיסקאות, עיצוב, סידור וכו'). אי אפשר לעלות ערך שאינו שלם (נוסף לכך שבמצב העכשווי ישנם עשרות!! ערכים בחב"דפדיה שאינם מכבדים אותה) אתה בודאי מבין שכוונתי לערך [[ליצנות]] הייתי ממליץ להרחיבו עפ"י המבואר בחסידות אודות פלישתים שעניינם ליצנות ועוד. (העבודה האמיתית בעריכת ערך הוא בחיפוש בספרות אודות הנושא, רק השלב השני הוא כתיבת הערך)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:56, 11 בנובמבר 2015 (UTC).
הוספת ערך למרחב הערכים דורש מהערך לעמוד ב[[עזרה:מדריך לכתיבת ערכים|קריטוריונים]] (כולל: תוכן, פיסקאות, עיצוב, סידור וכו'). אי אפשר לעלות ערך שאינו שלם (נוסף לכך שבמצב העכשווי ישנם עשרות!! ערכים בחב"דפדיה שאינם מכבדים אותה) אתה בודאי מבין שכוונתי לערך [[ליצנות]] הייתי ממליץ להרחיבו עפ"י המבואר בחסידות אודות פלישתים שעניינם ליצנות ועוד. (העבודה האמיתית בעריכת ערך הוא בחיפוש בספרות אודות הנושא, רק השלב השני הוא כתיבת הערך)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:56, 11 בנובמבר 2015 (UTC).

גרסה מ־04:12, 12 בנובמבר 2015

Toramedia770 ענה על ההודעה האחרונה בדף שיחתו בתאריך ל' בחשוון ה'תשע"ו.

ברוך בואך לחב"דפדיה!

שלום Toramedia770, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט

חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.

  • בראש ובראשונה, מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת תורת חסידות חב"ד, כידוע מענה מלך המשיח להבעל שם טוב כי התגלותו תהיה על ידי הפצת מעיינות החסידות חוצה. בנוסף לזאת, באנציקלופדיה מידע על כל נושא ומושג הקשור לחסידות וחסידים.
  • לתשומת לבך: אין להכניס חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. הדבר תקף גם לגבי תוכן כתוב וגם לגבי תמונות - אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים.
  • תקוותנו כי החומר הרב בחב"דפדיה יהיה לך לתועלת, ותרומותיך יהיו השתתפות בזכות להגדיל ולהרחיב את האנציקלופדיה לנחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
  • בחב"דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון (מופיע מעל חלונית העריכה). את חתימתך ניתן לעצב בדף ההעדפות האישיות.
  • בכל שאלה אפשר לפנות כאן, או בכתובת הדואר האלקטרוני: chabadpedia.a@gmail.com
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

בהצלחה! --יוסי ג - שיחה 22:18, 28 ביוני 2015 (UTC)

עידוד

באתי לעודדך לתרום לאתר למרות שלא בהכרח שכל מה שכתוב מוסכם על כולם.. עקרונות הכתיבה הם "ניתוח עובדות על בסיס הסברה, ראיות, הוכחות, הסתמכות על דברי הרביים וגדולי ישראל". בשום אופן אסור שיהיה נראה מהטקסט שהוא נובע מהרגשה והסתכלות אישית. וכששומרים על כלל זה יוצאים מכל הפוליטיקות וכו'.. אין בדברי רמז משהו מיוחד אילך אלא שמשום שחשדוני ששנינו מציאות זהה אמרתי להבהיר השקפתי הכללית על סגנון האתר.--הנחה - שיחה 14:51, 11 בנובמבר 2015 (UTC)

הסימן הראשון בשולחן ערוך זה אל יבוש מפני המלעיגים.

ויחן שם ישראל נגד ההר, כאיש אחד ובלב אחד. והרבי מסביר שכאשר ישנו את ה"נגד ההר", אז זה עושה את כולם "כאיש אחד בלב אחד".

בהשגחה פרטית כתבתי לפני כמה ימים באתר "חלקנו בתורתיך" (בגוגל סייטס) את הדברים הבאים:


ספר תניא קדישא‏ > ‏א. לקוטי אמרים‏ > ‏ _ הקדמה

"כי אין כל השכלים והדעות שוות... יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.. אך ביודעי ומכרי כאמינא.."

לכאורה אינו מובן איך בכל זאת אפשרי ספר אחד לכולם, וכמו שהקשה בהתחלה.

הנה ביאור אחד נתבאר אצלנו על האתר שלנו על אגה"ק סימן כה בסופו, כי היות ואין ואין הזמן גרמא, זה עצמו סימן שניתנו כוחות מיוחדים.

ויש לומר עוד שהיות ומדובר "ביודעי ומכירי... אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו..." זה עצמו עושה מכל אנ"ש איש אחד (וזה גם הקשר עם שנת הקהל), ואם כן הרי זה ממש כמו שנכנסים ליחידות. ולהעיר שגם נתינת התורה היה על ידי "כאיש אחד בלב אחד", וזה היה עוד לפני נתינת התורה בראש חדש סיון, וכמו כן גם בהקשר לפנימיות התורה, ההקדמה של התניא מתחיל עם החיבור כאיש אחד. Toramedia770

הוספת ערך

הוספת ערך למרחב הערכים דורש מהערך לעמוד בקריטוריונים (כולל: תוכן, פיסקאות, עיצוב, סידור וכו'). אי אפשר לעלות ערך שאינו שלם (נוסף לכך שבמצב העכשווי ישנם עשרות!! ערכים בחב"דפדיה שאינם מכבדים אותה) אתה בודאי מבין שכוונתי לערך ליצנות הייתי ממליץ להרחיבו עפ"י המבואר בחסידות אודות פלישתים שעניינם ליצנות ועוד. (העבודה האמיתית בעריכת ערך הוא בחיפוש בספרות אודות הנושא, רק השלב השני הוא כתיבת הערך)--הנחה - שיחה 15:56, 11 בנובמבר 2015 (UTC).