ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
[[הרבי]] כותב עליו את התואר זצ"ל תואר די נדיר לגבי חסידים. | [[הרבי]] כותב עליו את התואר זצ"ל תואר די נדיר לגבי חסידים. | ||
חלק מצאצאיו מתגוררים בביתר עילית | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|א]] |
גרסה מ־09:07, 18 בנובמבר 2008
הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו''ר הצ"צ.
בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.
הוא ידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק". הוא היה חתנו של ר' שמואל רבה האחרון של וילנה. בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה.
הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.
חי בדחקות ועוני.
היה גם בעל חוש הומור, אמר פעם בהלצה; על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, כשראה שר' ברוך מרדכי אמר אויך מיר א רב (גם זה רב . . .) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.
עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד.
בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.
ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א או תרי"ז.
נפטר בי"ד אלול בשנת תרי"ז באה"ק.
באגרות קודש חלק ב' אגרת רלג פונה הרבי מלך המשיח שליט"א לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.
הרבי כותב עליו את התואר זצ"ל תואר די נדיר לגבי חסידים. חלק מצאצאיו מתגוררים בביתר עילית