ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמור הצ"צ]].  
הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו''ר הצ"צ]].  


בשנת [[תקנ"ג]] הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.  
בשנת [[תקנ"ג]] הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.  
שורה 11: שורה 11:
היה גם בעל חוש הומור, אמר פעם בהלצה; על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, כשראה שר' ברוך מרדכי אמר אויך מיר א רב (גם זה רב . . .) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.
היה גם בעל חוש הומור, אמר פעם בהלצה; על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, כשראה שר' ברוך מרדכי אמר אויך מיר א רב (גם זה רב . . .) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.


אם זאת הוא גם סבל עכב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעכבות הלשנה של [[מתנגד|המתנגדים]], אלא שהוא שוחרר מיד.  
עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של [[מתנגד|המתנגדים]], אלא שהוא שוחרר מיד.  


בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.  
בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.  

גרסה מ־10:05, 18 בנובמבר 2008

הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו''ר הצ"צ.

בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.

הוא ידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק". הוא היה חתנו של ר' שמואל רבה האחרון של וילנה. בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה.

הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.

חי בדחקות ועוני.

היה גם בעל חוש הומור, אמר פעם בהלצה; על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, כשראה שר' ברוך מרדכי אמר אויך מיר א רב (גם זה רב . . .) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.

עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד.

בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.

ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א או תרי"ז.

נפטר בי"ד אלול בשנת תרי"ז באה"ק.

באגרות קודש חלק ב' אגרת רלג פונה הרבי מלך המשיח שליט"א לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.

הרבי כותב עליו את התואר זצ"ל תואר די נדיר לגבי חסידים.