אריה לייב זיבוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים")
מ (החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/#!g=1" ב־"http://old2.ih.chabad.info/#!g=1")
שורה 23: שורה 23:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*זלמן דובינסקי, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו [[הרז"א]] {{אינפו}} י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו [[הרז"א]] {{אינפו}} י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)


{{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}}
{{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

גרסה מ־16:24, 5 במרץ 2015

מכתב המהרי"ן מניעז'ין לרב זיבוב: "לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י"

הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, תקע"א-תרמ"ז) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות רבות ביניהם הומיל הארקי ודווינסק.

תולדות חיים

נולד בשנת תקע"א לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר.

בצעירותו היה מהיושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.

לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק, ואחר כך התמנה כאב בית דין בסמילוביץ' שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.

בשנת תרכ"ב הרב משולם זלמן ניימרק עבר מהארקי לסטארדוב, ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר שבעים תמרים.

בשנת תרכ"ה התמנה כרבה של דווינסק, שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ז.

נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כשד"ר לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו המהרי"ן מניעז'ין

התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו.

משפחתו

  • בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב העיירה הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב אברהם דוד לוואווט, האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ההוצאה לאור.

קישורים חיצוניים