משתמש:שנוזל/עמוד ראשי

ברוכים הבאים לחב"דפדיה! חב"דפדיה הינה אצניקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד בשפה פשוטה וברורה. בחב"דפדיה יש כעת: 12,259 ערכים הצטרפו למיזם! פורטל נשיאי חב"ד פורטל בית רבי פורטל:תורת החסידות כל הערכים כל הערכים כל הערכים פורטל ניגוני חב"ד פורטל ספרות חב"ד הפצת המעיינות כל הערכים כל הערכים כל הערכים [[קובץ:אייקון קראון הייטס.png]] פורטל ימי חב"ד פורטל קראון הייטס כל הערכים כל הערכים קטגוריות ראשיות [[קובץ:אייקון היסטוריה חבד.png]] היסטוריה חב"דית גאולה ומשיח פורטל אישי חב"ד מנהגי חב"ד קהילות חב"ד מוסדות וארגונים {{{שם}}} תבנית:תמונה מומלצת {{{שם}}} נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות — הבעל שם טוב, היום יום ה' אייר ציטוטים נוספים

{{{שם}}} הפארק העירוני בפולטובה העיר פולטבה היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב. בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר. הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית בעיר. כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות. העיר הייתה מרכז חסידי נחשב, והתגוררו בה רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה. בשנת תרנ"א אף עלתה הצעה שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו לעיר ושם יקבל על עצמו את עול הנשיאות. מנגד נחשבה העיר גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה. לערך המלא ערכים חדשים נוספים: בית העלמין צפת, ויקטור עטיה, יוסף ברוק, ישראל הרשקוביץ, נטע שלמה וילהלם, שמואל ברזין {{{שם}}} תבנית:הידעת חדש {{{שם}}} לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי מברכים ראש חודש שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט. עס איז פאראן א הפרש: יציאת מצרים איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יציאת מצרים פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. דאס הייסט, זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו ית', איז דאס דורך עבודה פון חסידות. תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים היא היציאה ממצרים וגבולים, וחסידות היא עבור היציאה מהמצרים וגבולים של העולם. ישנו הפרש: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי עבודה של חסידות. {{{שם}}} כ"ה טבת

{{{שם}}}

chabad.info חדשות חב"ד	chabadinfo.com חדשות חב"ד (אנגלית)	מפתח ספרי הרבי	hebrewbooks ספריית חב"ד	chabadlibrary ספרי חב"ד (טקסט)	770live שידור חי מ-770

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

|}

|סגול=ddcef2 |ורוד=FFC0CB |צהוב=F0E68C |כתום=FFDAB9 |אפור=D3D3D3 |חום=DBCA7E |שזיף =E6E6FA