אריה לייב זיבוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. | התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*זלמן דובינסקי, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו [[הרז"א]] {{אינפו}} י"א אייר התשע"ד (11.05.2014) | |||
{{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
גרסה מ־13:27, 11 במאי 2014
הרב אריה לייב זיבוב היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות רבות ביניהם הומיל הארקי ודווינסק.
תולדות חייו
נולד בשנת תקע"א לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר.
בצעירותו היה מהיושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק, ואחר כך התמנה כאב בית דין בסמילוביץ' שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
בשנת תרכ"ב הרב משולם זלמן ניימרק עבר מהארקי לסטארדוב, ואת מקומו כרבה של הארקי מילא הרב חיים שמעון דוב זיוואוו, מחבר ספר שבעים תמרים.
בשנת תרכ"ה התמנה כרבה של דווינסק, שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ז.
נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כשד"ר לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו המהרי"ן מניעז'ין
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו.
קישורים חיצוניים
- זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו הרז"א
י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)