מנחם מענדל מוויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 40: | שורה 40: | ||
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}. | לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}. | ||
[[הרבנית | [[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
גרסה מ־13:03, 28 במרץ 2014
רבי מנחם מענדל מויטבסק (ת"צ-תקמ"ח) לפי צוואת רבו המגיד ממזריטש היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.
קורות חייו
רבי מנחם מענדל נולד בויטבסק לערך בשנת ת"צ (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.
את רוב תורתו למד מפי המגיד ממזריטש.
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש היה אדמו"ר הזקן, במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי יששכר בער מליובאוויטש.
כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד[1].
בשנת תקל"ו מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ברוסיה.
בשנת תקל"ז נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד המתנגדים, וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה בליטא, יחד עם אדמו"ר הזקן. באמצע הדרך חזר בו האדמור הזקן ורבי מנחם מנדל עלה לארץ הקודש יחד עם רבי אברהם מקאליסק. לפי גירסא אחרת אדמו"ר הזקן ליווה אותו עד מוהילב שעל נהר דינסטר, משם הפליג לקושטא, ומשם עשה דרכו לארץ ישראל.[2].
בארץ ישראל
בחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.
הם הגיעו לארץ בה' אלול תקל"ז והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו לצפת. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות, ובזמן זה אדמו"ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.
פטירתו
לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.
נפטר ביום שני, ר"ח אייר תקמ"ח (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.
ביום חמישי, י"א אייר תשע"ג שופץ קברו בטבריה לרגל 255 שנה להסתלקותו[3]
לאחר הסתלקותו
לאחר הסתלקותו בשנת תקמ"ח שלח אדמו"ר הזקן איגרת ליושבי ארץ הקודש "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..."[4].
הרבנית דבורה לאה העידה שבנה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת בית רבי.
ספריו
- פרי הארץ (קאפוסט תקע"ד).
- פרי עץ (ז'יטומיר תרל"ד).
- לקוטי אמרים (לבוב תרע"א).
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, מרומם ואיש עליה - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי ברוך מרדכי אטינגר רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.
- ↑ אור יקרות, עמ' רפח.
- ↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ האגרת נדפסה בבפרק כ"ז באגרת הקדש, בספר התניא.