הבדלים בין גרסאות בדף "טבילה במקווה"
מ (החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן ") |
מ (החלפת טקסט – "אע"פ " ב־"אף על פי ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== חציצה == | == חציצה == | ||
| − | בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{הערת שוליים|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערת שוליים|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ | + | בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{הערת שוליים|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערת שוליים|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}. |
שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערת שוליים|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}} | שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערת שוליים|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}} | ||
גרסה מ־03:56, 24 במרץ 2014
הטבילה במקווה, היא לפעמים נצרכת ביותר [1], ולפעמים כהידור והכנה חסידית לעבודת התפילה.
טבילה ללא כוונה
לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה[2]. אף שבודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור דרוש כוונת המקוה: ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני, עיי"ש.
טבילה לפני התפילה
אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפלה, מוסבר בסידור אדמו"ר הזקן הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם על פי נגלה, על פי דברי הרשב"א - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא[3].
הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה.[4]
חציצה
בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים[5]: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"[6] מן התורה[7]. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"[8], ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"[9].
שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"[10], וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"[11] הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.[12]
טבילה בשבת
על פי ההלכה אסור לרחוץ בשבת בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי חיים נאה המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.
אין גם לרחוץ בשבת אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים.[13]
מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה בשבת קודש.
ראה עוד
הערות שוליים
- ↑ כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.
- ↑ עיין חגיגה יח, ע"ב ושם. חולין לא, א. שו"ע יו"ד סו"ס קצח.
- ↑ יומא ל, א
- ↑ וכלשון הרמב"ם פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין גם כןלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.
- ↑ ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.
- ↑ רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.
- ↑ ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.
- ↑ רמב"ם שם הי"ב.
- ↑ רמב"ם שם הי"ב.
- ↑ רמב"ם שם ה"ז.
- ↑ או שערה אחת (רמב"ם שם).
- ↑ לקוטי שיחות כרך לט, ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה, אגרת התשובה ד.
- ↑ שולחן ערוך סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.
