שם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== החיות על ידי השם == | == החיות על ידי השם == | ||
על פי תורת '''הבעש"ט''' {{הערת שוליים|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועד"ז מבואר בתורת המגיד (או"תד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו נפש האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן אדה"ר שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, | על פי תורת '''הבעש"ט''' {{הערת שוליים|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועד"ז מבואר בתורת המגיד (או"תד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו נפש האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן אדה"ר שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי". | ||
== שמות בני אדם == | == שמות בני אדם == | ||
גרסה מ־20:20, 13 במרץ 2014
השם של כל הדבר הוא שורש החיות שלו.
החיות על ידי השם
על פי תורת הבעש"ט [1] שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועד"ז מבואר בתורת המגיד (או"תד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו נפש האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן אדה"ר שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי".
שמות בני אדם
הרבי[2] מוסיף כי על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם האריז"ל שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך הקב"ה הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".
אדמו"ר הצמח צדק אמר שהשם צריך להנתן ע"י האב והאם דוקא [3] - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי".
אדמו"ר הריי"צ מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות הנשמה והגוף, ועי"ז נפעל חיבור וקישור הנשמה בגוף.
לפי זאת הסביר הרבי ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות הנשמה בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם עצמות ומהות, כמובן ע"פ המבואר באגה"ק (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא ע"י "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".
בחירתו של האדם לשנות שמו
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועד"ז מצינו בשולחן ערוך שע"י שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בגוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות הגוף כו'. וא"כ, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מעצמות ומהות) ע"י הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת ב"ד של מטה, היינו, שכאשר ב"ד של מטה קובעים שיום זה הוא ראש חודש, נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.