תומכי תמימים קורסק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני 12-15. בראש הישיבה עמד הת’ [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו עמו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו"ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות. | בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני 12-15. בראש הישיבה עמד הת’ [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו עמו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו"ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות. | ||
כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו ב[[קייב]]. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ [[שמעון שטילרמן]], וב[[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי. | כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו ב[[קייב]]. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ [[שמעון שטילרמן]], וב[[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי. | ||
==הקג"ב בעקבות הישיבה== | ==הקג"ב בעקבות הישיבה== |
גרסה מ־22:55, 12 במרץ 2014
בשנת תרצ"א הגיע לעיר זו הרה"ת בנימין אליהו גורודצקי ויסד בה מחלקה מישיבת תומכי-תמימים, אך עוד קודם לכן שהו בעיר זו כמה קבוצות של תלמידים שלמדו את מלאכת השחיטה אצל השו"ב המקומי הרה"ת שמואל זלמנוב. בשנת תרצ"ו נאלצה מחלקה זו להסגר, אך באותה שנה נפתחה שוב הישיבה, כשהפעם מיועדת המחלקה לתלמידים צעירים ומנוהלת על-ידי הרה"ת יונה כהן. הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש אייר ת"ש שאז אסרו השלטונות כמה מן התלמידים והישיבה נסגרה.
ישיבה חב"דית מחתרתית פעלה בעיר קורסק החל משנת תרצ"ג, אז נפתחה במקום מחלקה לבחורים מבוגרים.
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת תרצ"ה, אז נפתחה בווראניז’ מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים מיכאל טייטלבוים, שלום וילנקין ושאול שטיינבאק. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
מחלקה לבחורים צעירים
בשנת תרצ"ז נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני 12-15. בראש הישיבה עמד הת’ יחיאל מיכל רפפורט, ואיתו עמו חבריו התמימים דובער גולדשמיד ושמעון שטילרמן. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו"ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות.
כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ שמעון שטילרמן, ובתרצ"ט נשלח למקום הרב חנוך העניך רפפורט (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.
הקג"ב בעקבות הישיבה
עד סוף תרצ"ט למדו התלמידים בבית הכנסת של העיר, ואז התגלה שהקג"ב בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים.
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסויימת, היה ר’ מענדל שיינמן. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר’ בערל זלדין, ר’ ברוך שיפרין ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר -לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.
הקג"ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. יום אחד, כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, וב"ה הם לא הצליחו להוציא מהם מידע.
לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה.
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם-אב ת"ש.
התלמידים שלמדו בישיבה בין השנים תרצ"ג - ת"ש:
שאול שטיינבאק, יוסף ווילנקין, שלום אליהו ווילנקין, יעקב דובער גולדשמיד, שרגא מלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, יחיאל מיכל רפפורט, שמעון שטילרמן, מרדכי לווין, שלום בער פרידמן, ישעיה גופין, שניאור זלמן לוין, הירשל סלווין, רפאל ווילשאנסקי, חיים בער ווילשאנסקי, יהושע רסקין, שלום דוב בער פבזנר, הערשיל צייטלין, יצחק גנזבורג, שניאור זלמן קצנלנבויגן, שלום בער מענקין, בן ציון קצנלסון. אברהם לווין, משה לווין, שלום מענדל קלמנסון.