חיים צבי מוסקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'")
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מוסקוביץ.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים צבי מוסקוביץ בקבלת דולר לצדקה מהרבי]]
[[תמונה:מוסקוביץ.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים צבי מוסקוביץ בקבלת דולר לצדקה מהרבי]]
ר' '''חיים צבי מוסקוביץ''' נולד בו' שבט תרפ”ט, להוריו ר' אברהם יצחק ומרת אסתר הי”ד (האמא היתה ממשפחת הרה”ג ר' שאול בראך, אב”ד של קאשוי), בעיירת באטיו שבצ'כוסלובקיה, בסמוך למונקאטש. בילדותו למד בישיבת אונגוואר.
ר' '''חיים צבי מוסקוביץ''' נולד בו' שבט תרפ"ט, להוריו ר' אברהם יצחק ומרת אסתר הי"ד (האמא היתה ממשפחת הרה"ג ר' שאול בראך, אב"ד של קאשוי), בעיירת באטיו שבצ'כוסלובקיה, בסמוך למונקאטש. בילדותו למד בישיבת אונגוואר.


היה חבר ב“[[קרן ישראל אריה לייב]]ו[[חברת שמחת שבת ויום טוב]].
היה חבר ב“[[קרן ישראל אריה לייב]]" ו[[חברת שמחת שבת ויום טוב]].


בשמת תשס"ג חלה, ובל”ג בעומר נפטר. נטמן בחלקת אגודת חסידי חב”ד שבניו יורק.
בשמת תשס"ג חלה, ובל"ג בעומר נפטר. נטמן בחלקת אגודת חסידי חב"ד שבניו יורק.


==צעירותו==  
==צעירותו==  


בעת מלחמת עולם השניה, כבשו הנאצים ימ”ש את צ'כוסלובקיה והחלו להשמיד את יהדות צכסלובקיה. גם משפחת מוסקוביץ הייתה בין הנספים הי”ד. הם הובאו לאושוויץ בכ”ז אייר תש”ד, ושם נשרפו על קידוש השם הוריו זקניו ושמונת אחיו ואחיותיו - הי”ד.  
בעת מלחמת עולם השניה, כבשו הנאצים ימ"ש את צ'כוסלובקיה והחלו להשמיד את יהדות צכסלובקיה. גם משפחת מוסקוביץ הייתה בין הנספים הי"ד. הם הובאו לאושוויץ בכ"ז אייר תש"ד, ושם נשרפו על קידוש השם הוריו זקניו ושמונת אחיו ואחיותיו - הי"ד.  


ר' חיים צבי, שאף הוא נשלח לאושוויץ, הצליח בניסי ניסים להנצל, ומכל משפחתו הוא היה היחידי שנשאר בחיים, בבחינת אוד מוצל מאש.  
ר' חיים צבי, שאף הוא נשלח לאושוויץ, הצליח בניסי ניסים להנצל, ומכל משפחתו הוא היה היחידי שנשאר בחיים, בבחינת אוד מוצל מאש.  


לאחר המלחמה בשנת תש”ו הגיע לארצות הברית בהשתדלות וסיוע קרוביו משפחת סיימאן, ובתקופה הראשונה אף גר אצלם בניו גרסי.  
לאחר המלחמה בשנת תש"ו הגיע לארצות הברית בהשתדלות וסיוע קרוביו משפחת סיימאן, ובתקופה הראשונה אף גר אצלם בניו גרסי.  


משפחת סיימאן התקרבו אל כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעקבותיהם התקרב גם ר' חיים צבי לליובאוויטש, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. הוא זכה גם להיות ב[[יחידות]] אצל כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ. לאחר הסתלקות כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נ"ע, התקשר ר' חיים צבי אל [[הרבי|כ”ק אדמו”ר מלך המשיח]].  
משפחת סיימאן התקרבו אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעקבותיהם התקרב גם ר' חיים צבי לליובאוויטש, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. הוא זכה גם להיות ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, התקשר ר' חיים צבי אל [[הרבי|כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]].  


==בקראון הייטס==
==בקראון הייטס==


בכ”ה כסלו תשי”ד בא בברית הנישואין עם זוגתו - תבלחט”א - מרת זעלדא רייזל למשפחת בוקינסקי. לאחר נישואיהם השתקעו בשכונת [[קראון הייטס]]. לצד עבודתו לפרנסתו התעסק בארגון שיעורי תורה, וגם בעצמו קבע שיעורים לתורה. אחד מהשיעורים שהשתתף בתמידיות במשך שלושים שנה, היה בשיעור שמוסר הרה”ג ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, שבמשך שנים רבות היה קרוב אליו מאוד, והושפע רבות ממנו.  
בכ"ה כסלו תשי"ד בא בברית הנישואין עם זוגתו - תבלחט"א - מרת זעלדא רייזל למשפחת בוקינסקי. לאחר נישואיהם השתקעו בשכונת [[קראון הייטס]]. לצד עבודתו לפרנסתו התעסק בארגון שיעורי תורה, וגם בעצמו קבע שיעורים לתורה. אחד מהשיעורים שהשתתף בתמידיות במשך שלושים שנה, היה בשיעור שמוסר הרה"ג ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, שבמשך שנים רבות היה קרוב אליו מאוד, והושפע רבות ממנו.  


ר' חיים צבי היה גם קרוב מאוד לרבה של קראון הייטס הרה”ג ר' [[זלמן שמעון דבורקין]] ע”ה, ובמיוחד היה מוקיר תלמידי חכמים.  
ר' חיים צבי היה גם קרוב מאוד לרבה של קראון הייטס הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דבורקין]] ע"ה, ובמיוחד היה מוקיר תלמידי חכמים.  


בשנת [[תשל"ב]], שנת השבעים לכ”ק אדמו”ר מה”מ הורה הרבי על הקמת ע”א מוסדות. הרב שמואל צבי פוקס כתב לרבי שברצונו להקים קופת גמ”ח, אך היות וישנם כבר כו”כ מוסדות על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]] הוריו של הרבי - בדעתו להקים את הגמ”ח על שמו של אחיו של הרבי הרב [[ישראל אריה לייב]]. מכיוון שלאביו - של הרב פוקס - קראו בערל, כשמו של אחיו של הרבי - [[דובער]], ואם יקרא את הגמ”ח על שם בערל יחשבו שזה על שם אביו - לכן בדעתו לקרא את הגמ”ח על שם הרב ישראל אריה לייב.  
בשנת [[תשל"ב]], שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר מה"מ הורה הרבי על הקמת ע"א מוסדות. הרב שמואל צבי פוקס כתב לרבי שברצונו להקים קופת גמ"ח, אך היות וישנם כבר כו"כ מוסדות על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]] הוריו של הרבי - בדעתו להקים את הגמ"ח על שמו של אחיו של הרבי הרב [[ישראל אריה לייב]]. מכיוון שלאביו - של הרב פוקס - קראו בערל, כשמו של אחיו של הרבי - [[דובער]], ואם יקרא את הגמ"ח על שם בערל יחשבו שזה על שם אביו - לכן בדעתו לקרא את הגמ"ח על שם הרב ישראל אריה לייב.  


הרבי הסכים על זה וכתב ששם הגמ”ח יהי' - “[[קרן ישראל אריה לייב]]. כן הורה לו הרבי שעל פי שו”ע, בקופה של צדקה צריכים ששני אנשים ינהלו את הקופה. הרב [[הרשל פוקס]] שהכיר את ר' חיים צבי, מדותיו ותכונות נפשו, הציע לו לנהל ביחד עמו את קרן הגמ”ח, וכך במשך שלושים שנה ניהלו ביחד את הגמ”ח. במשך עשרות שנים היו יושבים הרב חיים צבי ביחד עם הרב פוקס בשעות הערב בבית הכנסת - [[770]], ובסבר פנים יפות עזרו לכל אחד ואחד מתושבי השכונה. מאות מתושבי השכונה נעזרו בקרן גמ”ח זו.  
הרבי הסכים על זה וכתב ששם הגמ"ח יהי' - “[[קרן ישראל אריה לייב]]". כן הורה לו הרבי שעל פי שו"ע, בקופה של צדקה צריכים ששני אנשים ינהלו את הקופה. הרב [[הרשל פוקס]] שהכיר את ר' חיים צבי, מדותיו ותכונות נפשו, הציע לו לנהל ביחד עמו את קרן הגמ"ח, וכך במשך שלושים שנה ניהלו ביחד את הגמ"ח. במשך עשרות שנים היו יושבים הרב חיים צבי ביחד עם הרב פוקס בשעות הערב בבית הכנסת - [[770]], ובסבר פנים יפות עזרו לכל אחד ואחד מתושבי השכונה. מאות מתושבי השכונה נעזרו בקרן גמ"ח זו.  


היה ידוע בטוב לבו ובצניעותו, והשתדל בכל לבו לעזור לכל אחד ואחד, ואף מיוזמתו היה ניגש לאברכים ומציע להם גמ”ח.  
היה ידוע בטוב לבו ובצניעותו, והשתדל בכל לבו לעזור לכל אחד ואחד, ואף מיוזמתו היה ניגש לאברכים ומציע להם גמ"ח.  


בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי על הקמת [[חברת שמחת שבת ויום טוב]], שמטרתה לעזור למשפחות נצרכות באוכל לשבת וחג. הרב חיים צבי מונה לחבר הנהלה, ביחד עם ר' שמשון הכהן סטאק, ובמשך עשרות בשנים עשה כמיטב יכולתו להרחבת המוסד ולעזור למשפחות הנצרכות בשכונת קראון הייטס.  
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי על הקמת [[חברת שמחת שבת ויום טוב]], שמטרתה לעזור למשפחות נצרכות באוכל לשבת וחג. הרב חיים צבי מונה לחבר הנהלה, ביחד עם ר' שמשון הכהן סטאק, ובמשך עשרות בשנים עשה כמיטב יכולתו להרחבת המוסד ולעזור למשפחות הנצרכות בשכונת קראון הייטס.  


בשמת תשס"ג חלה, וקיבל את יסוריו בדומיה. בל”ג בעומר נפטר. בהלוויתו שהתקיימה למחרת השתתפו מאות רבות מידידיו ומוקיריו, בראשות הרבנים חברי [[בית דין רבני חב"ד קראון הייטס|הבד”צ]] וחברי ה[[מזכירות]], שבאו לחלוק כבוד לאחד מחשובי השכונה. המנוח נטמן בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק.
בשמת תשס"ג חלה, וקיבל את יסוריו בדומיה. בל"ג בעומר נפטר. בהלוויתו שהתקיימה למחרת השתתפו מאות רבות מידידיו ומוקיריו, בראשות הרבנים חברי [[בית דין רבני חב"ד קראון הייטס|הבד"צ]] וחברי ה[[מזכירות]], שבאו לחלוק כבוד לאחד מחשובי השכונה. המנוח נטמן בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק.




[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מוסקוביץ חיים צבי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מוסקוביץ חיים צבי]]

גרסה מ־22:47, 12 במרץ 2014

הרב חיים צבי מוסקוביץ בקבלת דולר לצדקה מהרבי

ר' חיים צבי מוסקוביץ נולד בו' שבט תרפ"ט, להוריו ר' אברהם יצחק ומרת אסתר הי"ד (האמא היתה ממשפחת הרה"ג ר' שאול בראך, אב"ד של קאשוי), בעיירת באטיו שבצ'כוסלובקיה, בסמוך למונקאטש. בילדותו למד בישיבת אונגוואר.

היה חבר ב“קרן ישראל אריה לייב" וחברת שמחת שבת ויום טוב.

בשמת תשס"ג חלה, ובל"ג בעומר נפטר. נטמן בחלקת אגודת חסידי חב"ד שבניו יורק.

צעירותו

בעת מלחמת עולם השניה, כבשו הנאצים ימ"ש את צ'כוסלובקיה והחלו להשמיד את יהדות צכסלובקיה. גם משפחת מוסקוביץ הייתה בין הנספים הי"ד. הם הובאו לאושוויץ בכ"ז אייר תש"ד, ושם נשרפו על קידוש השם הוריו זקניו ושמונת אחיו ואחיותיו - הי"ד.

ר' חיים צבי, שאף הוא נשלח לאושוויץ, הצליח בניסי ניסים להנצל, ומכל משפחתו הוא היה היחידי שנשאר בחיים, בבחינת אוד מוצל מאש.

לאחר המלחמה בשנת תש"ו הגיע לארצות הברית בהשתדלות וסיוע קרוביו משפחת סיימאן, ובתקופה הראשונה אף גר אצלם בניו גרסי.

משפחת סיימאן התקרבו אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ובעקבותיהם התקרב גם ר' חיים צבי לליובאוויטש, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770. הוא זכה גם להיות ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, התקשר ר' חיים צבי אל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח.

בקראון הייטס

בכ"ה כסלו תשי"ד בא בברית הנישואין עם זוגתו - תבלחט"א - מרת זעלדא רייזל למשפחת בוקינסקי. לאחר נישואיהם השתקעו בשכונת קראון הייטס. לצד עבודתו לפרנסתו התעסק בארגון שיעורי תורה, וגם בעצמו קבע שיעורים לתורה. אחד מהשיעורים שהשתתף בתמידיות במשך שלושים שנה, היה בשיעור שמוסר הרה"ג ר' שניאור זלמן גוראריה ע"ה, שבמשך שנים רבות היה קרוב אליו מאוד, והושפע רבות ממנו.

ר' חיים צבי היה גם קרוב מאוד לרבה של קראון הייטס הרה"ג ר' זלמן שמעון דבורקין ע"ה, ובמיוחד היה מוקיר תלמידי חכמים.

בשנת תשל"ב, שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר מה"מ הורה הרבי על הקמת ע"א מוסדות. הרב שמואל צבי פוקס כתב לרבי שברצונו להקים קופת גמ"ח, אך היות וישנם כבר כו"כ מוסדות על שמו של רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה הוריו של הרבי - בדעתו להקים את הגמ"ח על שמו של אחיו של הרבי הרב ישראל אריה לייב. מכיוון שלאביו - של הרב פוקס - קראו בערל, כשמו של אחיו של הרבי - דובער, ואם יקרא את הגמ"ח על שם בערל יחשבו שזה על שם אביו - לכן בדעתו לקרא את הגמ"ח על שם הרב ישראל אריה לייב.

הרבי הסכים על זה וכתב ששם הגמ"ח יהי' - “קרן ישראל אריה לייב". כן הורה לו הרבי שעל פי שו"ע, בקופה של צדקה צריכים ששני אנשים ינהלו את הקופה. הרב הרשל פוקס שהכיר את ר' חיים צבי, מדותיו ותכונות נפשו, הציע לו לנהל ביחד עמו את קרן הגמ"ח, וכך במשך שלושים שנה ניהלו ביחד את הגמ"ח. במשך עשרות שנים היו יושבים הרב חיים צבי ביחד עם הרב פוקס בשעות הערב בבית הכנסת - 770, ובסבר פנים יפות עזרו לכל אחד ואחד מתושבי השכונה. מאות מתושבי השכונה נעזרו בקרן גמ"ח זו.

היה ידוע בטוב לבו ובצניעותו, והשתדל בכל לבו לעזור לכל אחד ואחד, ואף מיוזמתו היה ניגש לאברכים ומציע להם גמ"ח.

בשנת תשל"ח הורה הרבי על הקמת חברת שמחת שבת ויום טוב, שמטרתה לעזור למשפחות נצרכות באוכל לשבת וחג. הרב חיים צבי מונה לחבר הנהלה, ביחד עם ר' שמשון הכהן סטאק, ובמשך עשרות בשנים עשה כמיטב יכולתו להרחבת המוסד ולעזור למשפחות הנצרכות בשכונת קראון הייטס.

בשמת תשס"ג חלה, וקיבל את יסוריו בדומיה. בל"ג בעומר נפטר. בהלוויתו שהתקיימה למחרת השתתפו מאות רבות מידידיו ומוקיריו, בראשות הרבנים חברי הבד"צ וחברי המזכירות, שבאו לחלוק כבוד לאחד מחשובי השכונה. המנוח נטמן בחלקת אגודת חסידי חב"ד שבניו יורק.