נתן גוראריה (וויעטקא): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב | הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור”מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של כ”ק [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
ר' נתן הי' מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כ”כ מצא חן בעיני כ”ק אדמו"ר הזקן עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], ושני צנתרי דדחבא אלו התעמקו כ”כ בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא. | |||
אחרי | אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, הי' מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. | ||
כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ”ק אדמו”ר האמצעי. | כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ”ק אדמו”ר האמצעי. | ||
בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ”ק [[אדמו"ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר". | בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ”ק [[אדמו"ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר". | ||
ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] מוויעטקא בעל "גלות עליות" על [[מסכת מקוואות]]. | |||
אביו הרב | אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור ב[[פלך מוהילוב]], הביא בידו יקר - סהדותא מגילת־יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[מהר"ל מפראג|יהודה ליווא]] זצוק”ל האב"ד | ||
דק”ק [[פראג]] בעל ספר "גור אריה" על התורה. | דק”ק [[פראג]] בעל ספר "גור אריה" על התורה. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
*הרה”ח | *הרה”ח ר' דוד שנפטר רך בשנים. | ||
*הרה"ח | *הרה"ח ר' מאיר - אשר עליו אמר הרה”ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים <REF>נזכר בשו”ת “תשובות מהרי"ש” סי' ס”ד “הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר”ר מאיר גוראריה”. | ||
</REF>. | </REF>. | ||
'''נכדיו''': | '''נכדיו''': | ||
בניו של | בניו של ר' דוד: | ||
*הרה”ח אריה לייב (אביו של הרה"ג הרה"ח | *הרה”ח אריה לייב (אביו של הרה"ג הרה"ח ר' שמואל, רב ודיין בחאראל). | ||
*הרה”ח | *הרה”ח ר' שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל). | ||
בנו של | בנו של ר' מאיר: | ||
*הרה”ח | *הרה”ח ר' מרדכי. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ר' נתן נפטר ביום שבת קודש [[א' חשוון|ב' דר"ח מר חשון]] [[תקצ"ט]] בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' אייר [[תר"ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:40, 12 במרץ 2014
הגאון החסיד רבי נתן גוראריה נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור”מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של כ”ק אדמו"ר הזקן.
ר' נתן הי' מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כ”כ מצא חן בעיני כ”ק אדמו"ר הזקן עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי, ושני צנתרי דדחבא אלו התעמקו כ”כ בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא.
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, הי' מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ”ק אדמו”ר האמצעי.
בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ”ק אדמו"ר הזקן, לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר".
ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל "גלות עליות" על מסכת מקוואות.
אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת־יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו יהודה ליווא זצוק”ל האב"ד דק”ק פראג בעל ספר "גור אריה" על התורה.
בניו
- הרה”ח ר' דוד שנפטר רך בשנים.
- הרה"ח ר' מאיר - אשר עליו אמר הרה”ק ר' הלל מפאריטש: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים [1].
נכדיו:
בניו של ר' דוד:
- הרה”ח אריה לייב (אביו של הרה"ג הרה"ח ר' שמואל, רב ודיין בחאראל).
- הרה”ח ר' שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).
בנו של ר' מאיר:
- הרה”ח ר' מרדכי.
פטירתו
ר' נתן נפטר ביום שבת קודש ב' דר"ח מר חשון תקצ"ט בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' אייר תר"ג בעיר קרמנצ'וג.
הערות שוליים
- ↑ נזכר בשו”ת “תשובות מהרי"ש” סי' ס”ד “הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר”ר מאיר גוראריה”.