הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף חיים שיף"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יוסף חיים שיף''' היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[טשקנט]] ונאסר בעוון הפצת יהדות.
+
הרב '''יוסף חיים שיף''' היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כשוחט ומוהל, והיה מבקש בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.
  
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
בצעירות, נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]], ולאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.  
+
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.
  
לאחר שהתגלו מעשיו, נאלץ להסתתר מפני ה[[ק.ג.ב]] והתחבא במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.
+
בצעירות, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ברוסטוב, בנעוועל ובחרקוב. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.
  
היה נשוי לביתו של הרב [[ירחמיאל חדש]], ונפטר בברית המועצות ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].
+
לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השניה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצליחו למנוע את קטיעת היד.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.
 +
 
 +
עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מרוסיה הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. למרות שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.
 +
 
 +
הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.
 +
 
 +
לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק.ג.ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.
 +
 
 +
בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) נישא לרעייתו מלכה, ביתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]
 
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]]
+
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, הרב אריה לייב שיף.
+
*בנו, הרב אריה לייב שיף, ירושלים
 +
*ביתו, דבורה הינדה, אשת הרב בן ציון חן.
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
שורה 18: שורה 27:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]

גרסה מ־03:52, 11 במרץ 2014

הרב יוסף חיים שיף היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי בסמרקנד ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כשוחט ומוהל, והיה מבקש בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.

תולדות חייו

נולד בוורוניז' בשנת תרע"ט לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.

בצעירות, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, בנעוועל ובחרקוב. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.

לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן מלחמת העולם השניה, במהלכה כמעט ואיבד את ידו[1], ולמרות זאת המשיך להילחם.

עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מרוסיה הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. למרות שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.

הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.

לאחר שהתגלו מעשיו בשנת תשי"ב, הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שהק.ג.ב. מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני הק.ג.ב במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.

בגיל צעיר מאוד (בשנת תרצ"ג) נישא לרעייתו מלכה, ביתו של הרב ירחמיאל חדש. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו בראש חודש אלול בשנת תשי"ט.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצליחו למנוע את קטיעת היד.