בעל הרצון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''בעל הרצון''' היא כינוי לאהבת השם בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש. אהבה זו ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעל הרצון''' היא כינוי ל[[אהבה|אהבת השם]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]]. | '''בעל הרצון''' היא כינוי ל[[אהבה|אהבת השם]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]]. | ||
אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]] בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי [[חכמה]] ו[[בינה|התבוננות]] זמנית. | אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף]] [[דביקות|לצאת ולידבק]] בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי [[חכמה]] ו[[בינה|התבוננות]] זמנית. | ||
מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}} | מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:45, 31 בינואר 2014
בעל הרצון היא כינוי לאהבת השם בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש.
אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי חכמה והתבוננות זמנית.
מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כללאדמו"ר האמצעי[1]
הערות שוליים
- ↑ שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.