שלום דובער שור

הרב שלום דובער שור (ד' טבת תשי"ד-ג' תמוז תשנ"ג) היה יהלומן חסיד חב"ד, שנימנה על קבוצת השלוחים לארץ הקודש וכיהן כמשפיע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים.

תולדות חייו

נולד בד' טבת תשי"ד במונטריאול שבקנדה להוריו אסתר וחיים שניאור זלמן שור, כנין של מזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ הרב אלחנן דוב מרוזוב.

את שנות ילדותו עשה כתלמיד אצל סבו ר' דוד אריה לייב מרוזוב, ואת מסלול לימודיו עשה במוסדות חב"ד המקומיים במונטריאול, שם התחבב על ראש הישיבה הרב אייזיק שווי, ומונה על ידו בעודו צעיר לימים להשפיע על שאר התלמידים בישיבה.

בשנת תשל"א נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחל לכתו יומן אישי בו תיעד את המתרחש ב-770 ואת הנהגותיו של הרבי.

שליח הרבי

בשנת תשל"ה נשלח על ידי הרבי לישיבת תומכי תמימים ברינואה, ולאחר שסיים את שנת השליחות חזר ל-770, ומאוחר יותר במהלך השנה נבחר על ידי הרבי - בעודו בחור - להימנות על קבוצת השלוחים לארץ הקודש של שנת תשל"ו.

השליחות הפרטית שהוטלה עליו הייתה להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת ובבית הכנסת צמח צדק שבירושלים ולחזק את התלמידים והאברכים הלומדים שם.

שנתיים מאוחר יותר, על פי הוראת הרבי החל להתעסק בשידוכים תוך כדי שליחותו, ובשנת תשל"ח נישא לרעייתו הדסה (לבית הרב נתן וואגל מלונדון).

לאחר נישואיו, החל לעסוק לפרנסתו בעסקי יהלומים, והמשיך במקביל לעסוק בשליחותו בהפצת תורת החסידות בין תושבי ירושלים, והתמנה לכהן כמשפיע בבית הכנסת חב"ד המרכזי בשיכון חב"ד בעיר.

היה ידוע בשפתו הרהוטה ובכשרונות ההשפעה והקירוב שלו, והצליח להחדיר את לימוד תורת החסידות בקרב שדרות רחבות מהציבור החרדי בעיר.

בג' תמוז תשנ"ג נפטר באופן פתאומי בביתו.

קובץ זכרון

לקראת יום היארצייט הראשון, ערכו חבריו קובץ זכרון בשם "דברי שלום" בו העלו על נס את פועלו ואת תולדות חייו, וכהוספה, הדפיסו את היומנים שכתב בזמן שהותו בחצר הרבי ב-770.