פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], ובגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב]], ושהה במאסר שלוש שנים. | נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], ובגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב]], ושהה במאסר שלוש שנים. | ||
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' דוד לייב ור' אברהם אהרן נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים. | השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' דוד לייב ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים. | ||
עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | ||
גרסה מ־04:42, 12 בינואר 2014
הרב פרץ חן הוא בנו של הרב מאיר שמחה חן. ר' פרץ התגורר בעיירה החסידית נעוול.
נולד ביום י"ג חשון תרמ"ה בנעוועל, ובגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי הק.ג.ב, ושהה במאסר שלוש שנים.
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' בערק'ע, ר' דוד לייב ור' אברהם אהרון נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה לקרמנצ'וג, שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.
עלה לארץ, ונפטר בכ"ה תמוז תשכ"ט, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.