מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:מענדל בליניצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל בליניצקי]] | [[תמונה:מענדל בליניצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל בליניצקי]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]|אחר=מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]|ראו=[[מנחם מענדל בלניציקי (מגדל העמק)]]}} | |||
הרב '''מנחם מענדל בליניצקי''' נולד ב[[כ"ז תמוז]] שנת [[תרס"ז]], לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]], בעיירה [[דיסנה]]. הוא נקרא מנחם מענדל על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | הרב '''מנחם מענדל בליניצקי''' נולד ב[[כ"ז תמוז]] שנת [[תרס"ז]], לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]], בעיירה [[דיסנה]]. הוא נקרא מנחם מענדל על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
גרסה מ־03:49, 7 באוגוסט 2013
הרב מנחם מענדל בליניצקי נולד בכ"ז תמוז שנת תרס"ז, לאביו הרב ישראל נח בליניצקי, בעיירה דיסנה. הוא נקרא מנחם מענדל על שם אדמו"ר הצמח צדק.
בישיבות המחתרתיות
בבחרותו, למד בישיבות המחתרתיות ברחבי ברית המועצות. בתחילה למד בישיבת תומכי תמימים קרעמנצ'וג אותה ניהל אביו, לאחר מכן למד בתומכי תמימים נעוול, שם הושפע לטובה מראש הישיבה הרב יהודה עבער הי"ד. בקיץ שנת תרפ"ה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב. מחרקוב המשיך בנדודיו בכדי ללמוד תורה.
בהגיעו לפירקו, נשא את מרת ביילא. לאחר החתונה, התגוררו ר' מענדל ומרת ביילא בבית אביה בסוראז.
בסמרקנד
בתקופת מלחמת העולם השניה, ברח יחד עם משפחתו לסמרקנד. פליטים רבים הגיעו לסמרקנד, ומקומות עבודה לא היו בנמצא כלל. בתקופה מסוימת התגורר בדירה קטנה יחד עם הרה"ח ר' מענדל פוטרפס, ויחד עמו עסקו במכירת ערדליים. עסק זה לא היה חוקי, ולא היו ממנו רווחים גדולים. הפליטים התקשו מאוד למצוא עבודה, ורבים נאלצו לעבוד למחייתם בעבודות לא חוקיות.
בדרך כלל הצליחו ר' מענדל ור' מענדל, להעלים את עיסוקם מעיני השלטונות, למעט פעם אחת, בה נעצרו והוחזקו במעצר כמה שעות עד שבדרך נס שוחררו. מיני-אז ר' מענדל פוטרפאס ור' מענדל בליניצקי, שניהם בני גיל אחד - ילידי שנת תרס"ז, הפכו לידידי-נפש.
בכפר חב"ד
ר' מענדל בליניצקי עלה בשנת תש"ט לארץ הקודש, ולאחר תקופה קצרה במעברת באר-יעקב, השתקע בכפר חב"ד. הכפר היה בשלבי הקמה, ור' מענדל קיבל לידיו את ניהול המכולת של הכפר. המכולת היתה בבעלות ועד הכפר, והוא מונה לנהל את החנות בפועל.
השנים הראשונות במכולת, היו עבורו ניסיון גדול, עמו הצליח להתמודד. היו אלה שנות 'הצנע' המפורסמות, בהן המצב הכלכלי בארץ הקודש היה בשפל גדול. האוכל חולק תמורת תלושים, ובעקבות זאת נוצר "שוק שחור" בו מכרו מוצרים מגוונים ובעיקר מצרכי מזון.
תחנונים, איומים ושוחד – ליוו את הבקשות מבעלי המכולת, לקניית מוצרי מזון בלי תלושים, רבים מהם התפתו, ומכרו מוצרים 'מתחת לשולחן', ולאחר זמן קצר החל להיווצר מחסור, שפגע בלקוחות אחרים.
אולם ר' מענדל עמד בתוקף על כך, שהחנות אינה שלו אלא של הועד. לכן אין הוא יכול לעשות במצרכים כרצונו, גם אם באמת מבקש הוא לסייע לתושבי כפר חב"ד. באלגנטיות ובנחישות התחמק מכל הבקשות החוזרות ונשנות, של משפחות שביקשו לתת עוד מעט מזון לילדיהם.