שיחה:טוביה פרידמן

אגרות קודש שקיבל מהרבי

ב”ה, י”ז אלול, ה’תשמ”א

ברוקלין נ.י.

הנכבד והנעלה

עוסק בצרכי ציבור וכו’

מר שמואל טובי’ פרידמן

שלום וברכה

במענה למכתבו מיום צום תשעה באב - ייהפך לששון ולשמחה - שהגיעני באיחור זמן רב.

ת”ח על הבשורה הטובה אשר מקוה לקיים מצוות התרומה עבור לימוד תורה לתלמידי חכמים כו’. ובפרט על פי הידוע הבטחת תורתנו, תורת אמת, יגעת ומצאת, בודאי יוכל להתגבר על ההעלמות וההסתרים בזה, באם ישנם, לקיים החלטתו בשלמות ובאופן דמוסיף והולך. וכמבואר בכמה מקומות אשר תכלית הקושיים והנסיונות הוא לעורר ולגלות כוחות הפנימיים והחלטה להוסיף עוד יותר, ובלשון הידוע כיתרון האור מן החושך.

והרי בזה שייכות גם לתאריך מכתבו, וכמדובר כמה פעמים שהסיבה הבלעדית לצום תשעה באב היא, כפי שאומרים בתפלת העמידה לפני בורא העולם ומנהיגו, ודוקא בימי החגים - ומפני חטאינו גלינו מארצנו. שלכן, כל מעשה טוב שמוסיפים, הרי זה מחליש סיבת הגלות. וכשכמה וכמה מבני ישראל עוסקים בזה, מעשיהם מצטרפים לחשבון גדול וסוף סוף מבטלים סבת הגלות, מיד הם נגאלים.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

מ. שניאורסאהן

נ.ב. לכתבו אודות שיחה פנים אל פנים, הרי מפני כמה וכמה סיבות כנראה שההזדמנות שתהיה בזה בעתיד הקרוב היא בימי כ”ז או כ”ח לחודש תשרי, תיכף לאחרי חג הסוכות הבע”ל.

לכאורה באם יוסדו מעין יד ושם (מכון לדוקומנטציא - בלשונו) ל”יהודים האדוקים” וכו’ במקום נפרד - הרי זה, לכל לראש, ויתור או גם הסכם והכשר על (שבלשונו) “במוסד יד ושם לא יעשו זאת”. ואיני יודע אודות השתדלות הראוי’ לשמה שנעשית בזה. ועוד וגם זה עיקר - כמדומה שיש חוגים חרדים באה”ק שכבר התעסקו בזה (אבל איני יודע הפרטים), וא”כ הוא - קדימה לשיתוף פעולה יחד מאשר עבודת כל אחד בפני עצמו.

ב”ה, י”ט אדר א’, ה’תשמ”א

ברוקלין, נ.י.

הנכבד והנעלה

עוסק בצרכי ציבור

מר טוביה שי’ פרידמן

ת.ד. 4950

חיפה

שלום וברכה:

לאחרי הפסק ארוך נעם לי לקבל פרישת שלום ממנו על ידי ידידינו משותפים האורחים שמארץ הקודש ת”ו שבאו לביקור לכאן.

ויהי רצון שתמיד כל הימים אשמע ממנו ומזוג’[תו] תחי’ בשורות טובות בטוב הנראה והנגלה, כולל כמובן הצלחה בעסקנותו בכלל ובהפצת היהדות האמתית הלוך ומוסיף ואור בנר מצוה ותורה אור.

והרי הימים ימי סגולה שבין פורים קטן לפורים גדול ובהקדמה לגאולה הגדולה, הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מטעמים מובנים בא הכתוב להלן בגליון בפני עצמו, ובפרט אשר רבות נתלבטתי האם לבוא בדברים דלהלן, אבל מאידך לא מצאתי רשות לעצמי שלא לכתוב אותם, ומיוסד על הרושם שנשאר אצלי מפגישתנו הארוכה לפי ערך פנים אל פנים, תקותי שיתקבלו הדברים בסבר פנים יפות. והוא:

ידידינו הביאו לי ג”כ החוברת “רוני פרידמן ז”ל”,,חוברת אשר מטרתה מזכרת נצח, וככל דבר שבדפוס הכוונה שיבואו הדברים לקריאת רבים ולתשומת לב רבים על מנת שיתרשמו וכו’.

כותב אני “וכו’”, כיון שלא ברור בעיני תוכנו של “וכו’” זה, אבל מיוסד על מאמר חכמינו ז”ל המעשה הוא העיקר, הרי לדעתי לכל לראש “וכו’” כולל שהרושם יעורר את הקוראים למעשה בפועל, כמובן ופשוט למעשים טובים ברוח כי לקח טוב נתתי לכם, אין טוב אלא התורה ומצוותי’.

ובהקדמה ולאחרי בקשת סליחה כפולה, כמובן קראתי החוברת ולמרבה הפליאה והתמי’ מהולות בצער, לא מצאתי בה אף מילה אחת אודות נצחיות הנשמה ובאופן המתאים ככל הלכות התורה שצריכות להיות באופן של “תשים לפניהם”, וכפירוש רש”י ז”ל “כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם”.

ובפרט אשר נצחיות הנשמה הרי זה יסוד בתהליך החיים ובהשקפות של עמים רבים, שבודאי האריכות בזה אין צורך לדכותי’ דמר.

נצחיות הנשמה כפשוטה, ובעיקר כפשוטה, הרי המסקנה המידית מזה לכל לראש מוכרחה להביא למעשים טובים שיגרמו נחת רוח לנשמה הנמצאת בעולם האמת ורואה האמת (גם) בעולמנו זה, חיפשתי ולא מצאתי בכל החוברת קריאה לקוראים, יותר מזה תביעה למעשים טובים לזכר הנשמה הנצחית ז”ל.

יותר ממה שכתוב לעיל מובן וגם פשוט מבין השורות, וכיון שאין כוונתי לביקורת חס ושלום, כי אם אך ורק להביע מחשבתי במה שאפשר ולדעתי צריך להיעשות מכאן ולהבא, אכתוב רק על דבר הענינים החיובים והרצויים (ומכלל הן אתה שומע כו’).

א. בלשונו - מילגה על כל פנים לשניים מילדי עמנו להחזקתם בישיבה גדולה שלומדים בה אך ורק תורתנו - אין טוב אלא תורה - כל היום, חדורה ומיוסדת על יראת השם ואהבת השם, ובמיוחד על פי תורת רבנו הזקן אשר ואהבת את ה’ אלקיך תוצאה מידית מזה - ואהבת לרעך כמוך, אהבת ישראל,,ועד אשר אהבת ה’ ואהבת ישראל חד הוא; מילגה על כל פנים בסכום לא פחות מאשר המילגה לעניינים אחרים, אף שטובים.

ב. כיון אשר הקדיש מר כמה וכמה שנים ועמל ומרץ רב בנוגע להשואה והנצחת הקדושים הי”ד, אשר כשמם כן הוא קדושים שנהרגו וגו’ על קידוש השם וקידוש שם ישראל - רצוי שתהיה פעולה ואם אפשר גם מילגה על שם בנו ז”ל לנוער הבא מאחורי מסך הברזל לאחרונה אשר רבים מהם מקדשים שם שמים על ידי מסירותם לתורה ולמצוותי’ חרף הרדיפות וכו’, לעזור להם שיכנסו לסדר חיים של שמירת התורה ומצוותי’, במילואם, ובפרט אשר המדובר בהבאים לארצנו הקדושה, ארץ אשר תמיד עיני ה’ אלקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה.

ג. כיון שכל עניני היהדות, התורה ומצותי’, מקורם ושרשם בהקדוש ברוך הוא שהוא אין סופי וקשורים עמו, ובלשון רבותינו ז”ל בנוגע ללימוד התורה וקיום מצוותי’, אשר הקב”ה אומר “נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני”, הרי ככל אשר תהי’ הנהגת ביתו במילואה על יסודי התורה ומצוותי’, הרי בכל ענייני טוב וקדושה תמיד יש מקום להוסיף, וההוספה בזה תהי’ כפי שיתדברו הוא וזוגתו שתחי’ באופן שיובלט ויוכר לכל מבקרי ביתם ויודגש שזהו לזכר נשמת בנם ע”ה, ויותר מזה לעילוי נשמתו, שהרי גם בעולם האמת עולים מדרגה לדרגה, וכל ענין של תורה ומצוות ומעשים טובים שעושים בעולם הזה לזכות הנשמה גורמת נחת רוח לנשמה ומוסיפה בעליתה. הכתוב לעיל אינו מספיק בערך הענין ותוכנו, אבל כיון שהתוכן עדין ביותר ולאחרי הפסק של כמה וכמה שנים ובקשר לענין כאוב ביותר, פטירת בן יחיד ע”ה, אסיים בזה. ויהי רצון ככתוב לעיל שתמיד כל הימים יבשרו כל אחד ואחת מישראל זה לזה אך טוב בטוב הנראה והנגלה.

ר'ובן - שיחה 20:57, 5 באוגוסט 2013 (UTC)