גרשון בער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
(שינוי סדר בקטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת. | ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:לוין גרשון בער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] |
גרסה מ־22:05, 23 ביולי 2013
החסיד ר' גרשון בער לוין הינו בנו של ר' דוד אבא לוין, תושב העיירה החסידית נעוול. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל לוין, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.
ר' גרשון בער נהרג בנעוול על ידי הנאצים ימ"ש במלחמת העולם השניה.
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. היתה לו אהבה לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת תפילין וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה.
בהתוועדויות היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים במשקה ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.