נחום טוביה מפירטין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | {{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | ||
בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[ | בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[רציצא]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קיוב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; ובט"ז [[כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־13:23, 18 ביולי 2013
הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה חסיד וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.
בצעירותו הי' 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נישא לבתו של החסיד ר' שלמה פריידעס.
הי' מקושר גדול להצ"צ[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי יהודה לייב שניאורסון ולאחר מכן לאחיינו רבי שלמה זלמן שניאורסון.
כאשר הי' מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא הי' חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא הי' מרוצה ממסכתות אלו. [3].
בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רציצא; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקיוב להתרפאות[4]; ובט"ז כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.
לקריאה נוספת
- למעלה מעשרה טפחים, דיקיונו של רנ"ט, בתוך סיפורי התגלות חסידיים, פישל שניאורסון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר בית רבי ח"ג פ"י.
- ↑ מאמר מרנ"ט.
- ↑ ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
- ↑ ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ