דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד ברוומן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד ברוומן]] | [[קובץ:דוד ברוומן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד ברוומן]] | ||
הרב '''דוד ברוומן''' | הרב '''דוד ברוומן''' היה מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש ועד [[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר [[חרסון]] שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן ב[[ראש חודש ניסן]] [[תר"ע]]. | |||
כשהיה ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ב[[רוסטוב]]. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בו נערכה התוועדות עם הרבי. | |||
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר '[[לחיים]]'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי). | ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר '[[לחיים]]'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי). | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]]. | למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]]. | ||
בשנת [[תש"ב]] נישא | בשנת [[תש"ב]] נישא לרעייתו צביה, ביתו של הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. | ||
היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | ||
===עסקנות ציבורית=== | |||
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]] ועסק בהדפסת ספרים בגרמניה{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}} שאז עלה ל[[ארץ הקודש]]. | בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]] ועסק בהדפסת ספרים בגרמניה{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}} שאז עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''מכתבי | *'''מכתבי [[רבותינו נשיאינו]] אל הרה"ח ר' דוד ברוומן''', הרב [[יהושע מונדשיין]], [[תשנ"ג]]. | ||
*[http://chabad.info/images/notimage/47007_he_1.pdf תולדות חייו [[שבועון בית משיח]], י' חשון [[תשנ"ט]]] | *[http://chabad.info/images/notimage/47007_he_1.pdf תולדות חייו [[שבועון בית משיח]], י' חשון [[תשנ"ט]]]. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1697 תולדות חייו [[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]]] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1697 תולדות חייו [[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]] | ||
גרסה מ־15:44, 15 באפריל 2013
הרב דוד ברוומן היה מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד.
תולדות חייו
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר חרסון שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן בראש חודש ניסן תר"ע.
כשהיה ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ברוסטוב. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).
אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו עד שהיה לחסיד לתפארת.
למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.
בשנת תש"ב נישא לרעייתו צביה, ביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.
היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
עסקנות ציבורית
בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות ובשנת תש"ו פגש ברבי בצרפת, שם מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת תשי"א ועסק בהדפסת ספרים בגרמניה[1] שאז עלה לארץ הקודש.
לאחר שעלה לארץ הקודש נתמנה בשנת תשט"ו ליו"ר וועד הכפר.
נפטר ממחלה קשה בכ"ד בסיוון תשי"ט[2].
את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק.
משפחתו
- רעייתו מ' צביה ברוומן, בת ר' יעקב יוסף רסקין.
חתניו:
- ר' יהושע מונדשיין חוקר וסופר.
- ר' דב אלראי ע"ה.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר-להבים.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של חולון וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.
- ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר מנהל גני חב"ד ראשל"צ.
לקריאה נוספת
- מכתבי רבותינו נשיאינו אל הרה"ח ר' דוד ברוומן, הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ג.
- תולדות חייו שבועון בית משיח, י' חשון תשנ"ט.
- תולדות חייו שבועון כפר חב"ד, גליון מספר 1330, פרשת שלח תשס"ט.
הערות שוליים
- ↑ באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
- ↑ כאשר חתנו ר' יהושע מונדשיין הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.