הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל מוויטבסק"
(←ספריו) |
(עריכה והוספת תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] | [[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] | ||
| − | רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' | + | רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' |
| − | + | לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | |
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | ||
| − | + | == קורות חייו == | |
| + | רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע. | ||
| + | |||
| + | את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. | ||
| − | + | בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוקי]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]]. | |
== אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל == | == אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל == | ||
| − | לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה אדמו"ר הזקן, במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | + | לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. |
| − | כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי | + | כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.}}. |
| − | בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים | + | בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ב[[רוסיה]]. |
| − | בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] | + | בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה בליטא, יחד עם אדמו"ר הזקן. באמצע הדרך חזר בו האדמור הזקן ורבי מנחם מנדל עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רבי [[אברהם מקאליסק]]. לפי גירסא אחרת אדמו"ר הזקן ליווה אותו עד [[מוהילב]] שעל נהר דינסטר, משם הפליג לקושטא, ומשם עשה דרכו לארץ ישראל.{{הערה|אור יקרות, עמ' רפח.}}. |
== בארץ ישראל == | == בארץ ישראל == | ||
| − | בחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש. | + | בחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש. |
| − | הם הגיעו | + | הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]]. |
| − | אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות | + | אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה אדמו"ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם. |
| − | לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. | + | == פטירתו == |
| + | [[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבתו המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]] | ||
| + | לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר ב[[בית העלמין]] הישן בטבריה, בחלקת תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
| − | נפטר | + | נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]]. |
| − | + | ביום חמישי, [[י"א אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 255 שנה להסתלקותו{{הערה|1=['''https://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו'''].}} | |
| − | + | == לאחר הסתלקותו == | |
| + | לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]]. | ||
[[הרבנית רבקה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | [[הרבנית רבקה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | ||
| − | ==ספריו== | + | == ספריו == |
[[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']] | [[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']] | ||
*"[[פרי הארץ]]" (קאפוסט תקע"ד), | *"[[פרי הארץ]]" (קאפוסט תקע"ד), | ||
| שורה 44: | שורה 50: | ||
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א). | *ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א). | ||
| − | ==ספר תולדותיו== | + | == ספר תולדותיו == |
| − | "מרומם ואיש עליה", ספרו של ר' [[מנחם זיגלבוים]] על תולדות חייו ועל קשריו עם אדמו"ר הזקן | + | "מרומם ואיש עליה", ספרו של ר' [[מנחם זיגלבוים]] על תולדות חייו ועל קשריו עם אדמו"ר הזקן. |
| − | ==ראו עוד== | + | |
| + | == ראו עוד == | ||
*[[ניגון השתפכות הנפש]] | *[[ניגון השתפכות הנפש]] | ||
| − | ==קישורים חיצוניים== | + | |
| + | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=2032 לקניית הספר] | * [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=2032 לקניית הספר] | ||
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54172 חסידים על קברו בטבריה] | * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54172 חסידים על קברו בטבריה] | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה מ־14:29, 12 באפריל 2013
רבי מנחם מענדל מויטבסק
לפי צוואת רבו המגיד ממזריטש היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.
תוכן עניינים
קורות חייו
רבי מנחם מענדל נולד בויטבסק לערך בשנת ת"צ (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.
את רוב תורתו למד מפי המגיד ממזריטש.
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש היה אדמו"ר הזקן, במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי יששכר בער מליובאוויטש.
כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד[1].
בשנת תקל"ו מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ברוסיה.
בשנת תקל"ז נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד המתנגדים, וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה בליטא, יחד עם אדמו"ר הזקן. באמצע הדרך חזר בו האדמור הזקן ורבי מנחם מנדל עלה לארץ הקודש יחד עם רבי אברהם מקאליסק. לפי גירסא אחרת אדמו"ר הזקן ליווה אותו עד מוהילב שעל נהר דינסטר, משם הפליג לקושטא, ומשם עשה דרכו לארץ ישראל.[2].
בארץ ישראל
בחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.
הם הגיעו לארץ בה' אלול תקל"ז והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו לצפת. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות, ובזמן זה אדמו"ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.
פטירתו
לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.
נפטר ביום שני, ר"ח אייר תקמ"ח (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.
ביום חמישי, י"א אייר תשע"ג שופץ קברו בטבריה לרגל 255 שנה להסתלקותו[3]
לאחר הסתלקותו
לאחר הסתלקותו בשנת תקמ"ח שלח אדמו"ר הזקן איגרת ליושבי ארץ הקודש "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..."{{הערה|האגרת נדפסה בבפרק כ"ז באגרת הקדש, בספר התניא.
הרבנית רבקה העידה שבנה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת בית רבי.
ספריו
- "פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד),
- "פרי עץ" (ז'יטומיר תרל"ד)
- ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א).
ספר תולדותיו
"מרומם ואיש עליה", ספרו של ר' מנחם זיגלבוים על תולדות חייו ועל קשריו עם אדמו"ר הזקן.
ראו עוד
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי ברוך מרדכי אטינגר רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.
- ↑ אור יקרות, עמ' רפח.
- ↑ [https://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו].
