שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שאול בער זיסלין]] | ||
הרב '''שאול דובער זיסלין''', מחשובי [[רבני חב"ד]] ומזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים , נולד בעיירה קריסלבה שב[[לטביה]], בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות. | הרב '''שאול דובער זיסלין''', מחשובי [[רבני חב"ד]] ומזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים , נולד בעיירה קריסלבה שב[[לטביה]], בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות. | ||
גרסה מ־22:16, 3 במאי 2012
הרב שאול דובער זיסלין, מחשובי רבני חב"ד ומזקני החסידים והמשפיעים , נולד בעיירה קריסלבה שבלטביה, בשנת תרמ"א. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים שצעדרין שהיתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים בתל אביב וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
המקווה בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.
כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב יפו, ובערך משנת תש"א מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסויימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
לשיעוריו והתוועדויותיו יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקים, היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרון.
היה ממייסדי ומנהלי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש הרבי שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב.
נחשב בקרב חסידי חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול בחסידות, ומכל העולם הריצו אליו שאלות.
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסלו ת"ש) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
נפטר במרכז הרפואי איכילוב, בליל שבת קודש פרשת נשא, אור לי"ב בסיון תשכ"ד והוא בן 83 שנים.
הותיר אחריו את רעייתו הרבנית, בתו, חתנו, נכדיו וניניו.
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קויימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו התואר "הר"ר" ותו לא.
במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה.
ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה לבית העלמין קרית שאול.
ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה:
אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין זצ"ל שנתבקש לישיבה של מעלה.