הבדלים בין גרסאות בדף "רב חסדא"
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערת שוליים|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}} | הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערת שוליים|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}} | ||
| − | במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: מנין לערב דמשתעבד{{הערת שוליים|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי | + | במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{הערת שוליים|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערת שוליים|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"}}. |
למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערת שוליים|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה. | למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערת שוליים|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה. | ||
| − | ומבואר במפרשים{{הערת שוליים|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה | + | ומבואר במפרשים{{הערת שוליים|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערת שוליים|ב"ב קעד, א.}} בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמ' שם ש"כולן לשון ערבות הן"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 שיחה א]. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}. |
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*בניו{{הערת שוליים|ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}} : רב נחמן{{הערת שוליים|[[ב"ב]] ח' ע"א.}} מר ינוקא ומר קשישא{{הערת שוליים|שם ז ע"ב.}}, רב חנן{{הערת שוליים|[[מסכת עבודה זרה]] י"א ע"ב.}}, רב מרי ורב פנחס{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] קי"ז ע"א.}} | *בניו{{הערת שוליים|ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}} : רב נחמן{{הערת שוליים|[[ב"ב]] ח' ע"א.}} מר ינוקא ומר קשישא{{הערת שוליים|שם ז ע"ב.}}, רב חנן{{הערת שוליים|[[מסכת עבודה זרה]] י"א ע"ב.}}, רב מרי ורב פנחס{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] קי"ז ע"א.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|חסדא]] | [[קטגוריה:אמוראים|חסדא]] | ||
גרסה מ־15:50, 19 במרץ 2012
| רב חסדא | |
|---|---|
| בית מדרש | כפרי, ישיבת סורא |
| רבותיו | רב, רב הונא, מר עוקבא |
| חבריו | רב נחמן, רב ששת, רבה בר רב הונא |
| תלמידיו | רמי בר חמא, רבא, רבי זירא, רפרם בר פפא, רב אידי בר אבין, רב שיזבי |
רב חסדא היה מגדולי האמוראים בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא.
כאשר בתו היתה קטנה, היא היתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...[1] לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהיתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו[2].
אמרותיו
הוא היה בר פלוגתא של רב הונא. אחד מהמחלוקות ביניהם היא בפרשת ויגש, בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"[3]
במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: "מנין לערב דמשתעבד[4] דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח[5] בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"".
למרות זאת, מצינו בכמה מקומות[6] שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.
ומבואר במפרשים[7] דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'[8] בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמ' שם ש"כולן לשון ערבות הן"[9].
משפחתו
- חתניו: מר עוקבא בר חמא[10], רמי בר חמא, רבא.
- בניו[11] : רב נחמן[12] מר ינוקא ומר קשישא[13], רב חנן[14], רב מרי ורב פנחס[15]
הערות שוליים
- ↑ פ"א דב"ב.
- ↑ במסכת ברכות פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לו את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.
- ↑ וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".
- ↑ באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.
- ↑ משלי כ, טז.
- ↑ תנחומא. ב"ר.
- ↑ יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.
- ↑ ב"ב קעד, א.
- ↑ לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון שיהודה קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות
- ↑ ראה עוד ב"ב קמא ע"א תו' ד"ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.
- ↑ ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.
- ↑ ב"ב ח' ע"א.
- ↑ שם ז ע"ב.
- ↑ מסכת עבודה זרה י"א ע"ב.
- ↑ בבא קמא קי"ז ע"א.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
