המבול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
הרבי מוסיף גם ידוע שהמקווה היא עניין שנעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] לש"ק וזהו עניין טבילת [[גר]]), ולכן הוצרך המבול לעולם כמקווה לקראת בניית העולם מחדש.
הרבי מוסיף גם ידוע שהמקווה היא עניין שנעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] לש"ק וזהו עניין טבילת [[גר]]), ולכן הוצרך המבול לעולם כמקווה לקראת בניית העולם מחדש.


לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין הזריעה, שהוא עניין זנות.
לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין הזריעה, שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה.


לכן גם נאסרו נח ובניו בתשמיש המיטה, למרות שנח היה אסור מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, הרי שבניו היו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג'[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].
לכן גם נאסרו [[נח]] ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך האסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו היו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג'[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־07:11, 5 ביוני 2011

ההר המזוהה עם הרי אררט
ציור המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה
תיאור המים_יורדים_לאחר_המבול

המבול היה שיטפון מים רותחים שהוצפו בכל שטח העולם (חוץ מארץ ישראל) כדי לאבד את כל הנבראים שחטאו בעבירות חמורות, כמפורש בפרשת נח.

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ: וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:

על פי תורת החסידות כמבואר בשיחות אדמו"ר הזקן[1], המבול לא היה רק אמצעי להמית את הנבראים, שהרי היה אפשר באופן אחר, אלא שימשה גם כעין מקווה, שמורכב מארבעים סאה מים, על ידי שהמים היו בעולם ארבעים יום. למרות שהנבראים וודאי לא נטהרו, שהרי נאבדו משני העולמות וכמאמר רז"ל "דור המבול אין להם חלק לעולם הבא", הכוונה היא שהארץ נטהרה.

הרבי מוסיף גם ידוע שהמקווה היא עניין שנעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לש"ק וזהו עניין טבילת גר), ולכן הוצרך המבול לעולם כמקווה לקראת בניית העולם מחדש.

לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין הזריעה, שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה.

לכן גם נאסרו נח ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך האסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו היו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"[2]

הערות שוליים

  1. תורה אור נח ח.
  2. רשימות הרבי חוברת ג'עמ' 67.