מלאכים (קהילה חסידית): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש. המלאכים ראו את הרב לוין כממשיך דרכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הם לא קיבלו את [[אדמו"ר המהר"ש]] והתנגדו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[הרבי|רבי]]. | {{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. המלאכים ראו את הרב לוין כממשיך דרכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הם לא קיבלו את [[אדמו"ר המהר"ש]] והתנגדו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[הרבי|רבי]]. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי | בשנת [[תרס"א]] הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך. ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]]. | ||
בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, וכונה | בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, וכונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבתו של ר' חיים ברלין. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | ||
בין קבוצה זו נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] [[תפילין]] | בין קבוצה זו נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] את ה[[תפילין]] וה[[מזוזות]]. | ||
==החסידות כיום== | ==החסידות כיום== | ||
לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו | לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פולר. | ||
שיטת החסידות קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]]. | שיטת החסידות קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]]. | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־16:20, 3 ביוני 2011
המלאכים הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב אברהם דובער לוין שהיה חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב ובעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש. המלאכים ראו את הרב לוין כממשיך דרכו של אדמו"ר הצמח צדק, הם לא קיבלו את אדמו"ר המהר"ש והתנגדו לאדמו"ר הריי"צ ולרבי.
רקע
בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך. בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.
בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, וכונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבתו של ר' חיים ברלין. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".
בין קבוצה זו נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב לרבי את התפילין והמזוזות.
החסידות כיום
לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת תשמ"ב והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו כוללים, בין השאר, תלמוד תורה בויליאמסבורג, ובית מדרש במונסי בראשות הרב פולר.
שיטת החסידות קיצונית אף יותר מחסידות סאטמר, בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל מדינת ישראל במדורת ל"ג בעומר.