ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(+ הוספת תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם | [[תמונה:טית.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | ||
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה. | |||
על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "ר' קהת - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהילים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התהלב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון. | |||
ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן. | ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן. | ||
ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]] | ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]] | ||
גרסה מ־04:22, 15 ביולי 2007
בניגון דבקות לראש השנה נוהגים כל נשיאי חב"ד בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות לב, כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות ראש השנה ויום כיפור ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם התקיעות בשתי הימים של ראש השנה.
על מקורו של ניגון זה מספר אדמו"ר הריי"צ: "ר' קהת - תלמיד מובהק של הבעל שם טוב וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "בתהילים כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע הבעש"ט סיפור זה מתלמידו, התהלב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.
ניגון זה הוא בוודאות מעשרת הניגונים אותם היה אדמו"ר הזקן בעצמו מנגן.
ניגון זה הוא ניגון ט' בספר הניגונים