פעילות גופנית
פעילות גופנית (קרויה גם בשם ספורט או התעמלות) היא פעילות פיזית מכוונת שמבצע אדם במסגרות שונות, למטרות בריאות, הנאה, שיפור היכולות, תחרות, ועוד.
הפעילות הגופנית מעלה את קצב חילוף החומרים בגוף, ויש לה השפעות מוכחות על בריאות הגוף ותפקוד האיברים, כולל שיפור במצב הרוח, ביכולות השכליות-קוגנטיביות, ועוד.
תוכן עניינים
סוגי הפעילות והשפעתם
את הפעילות הגופנית נהוג לחלק ל-2 קטגוריות כלליות:
- פעילות אירובית - פעילות גופנית ממושכת, גם אם היא ללא מאמץ רב, הגורמת לגוף לייצר אנרגיה באמצעות תגובת חמצון-חיזור: הפקת אנרגיה באמצעות נשימה אווירנית הדורשת חמצן, ומשפרת סיבולת לב-ריאה וזרימת הדם בגוף. דוגמאות לפעילות אירובית: הליכה, ריצה קלה, נסיעה חוייתית באופניים, וכדומה.
- פעילות אנאירובית - פעילות מאומצת לטווח זמן קצר, הדורשת אנרגיה רבה, ועלולה לגרום לכאבים ברקמות השריר בשל כך, אך בשל העובדה שגורמת לקרעים קטנים רבים בשריר, כאשר השריר בונה את עצמו בחזרה גדלה מסת השריר. דוגמאות לפעילות אנאירובית: ריצה מהירה, הרמת משקולות, כפיפות בטן, תרגילי מתח.
בעת פעילות גופנית מפריש הגוף לגם הורמונים שונים דוגמת אדרנלין, גלוקגון והורמונים נוספים, הדורכים את הגוף ומייעלים את פעילותו, מעלים את קצב פעימות הלב (דופק), את נפח הפעימה ואת לחץ הדם, ומייעלים את זרימת הדם במחזור הדם כולו. הפעילות גורמת להרחבת כלי הדם, ומגדלה את כמות האנרגיה הזמינה בגוף, ועליית רמת הסוכר בדם.
לפעילות גופנית מאומצת הנעשית בצורה לא נכונה, עלולות להיות השפעות הרסניות, ובשל כך לאנשים בעלי כושר גופני ירוד, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית באופן הדרגתי, כך שדרגת המאמץ תלך ותגבר עם עליית הכושר הגופני, סיבולת לב-ריאה, יכולות הגמישות, והקורדינציה.
אדם שנמנע לאורך זמן מפעילות גופנית, גורם לכך שהשרירים יקטנו בממדיהם, וככל שהאדם מבוגר יותר כך החזרה לפעילות ומסת השרירים כפי שהייתה, קשה יותר. בחוסר פעילות מוחלט השרירים מתנוונים ובשלב מסוים הם אינם מסוגלים לשקם את עצמם.
חוסר בפעילות גופנית מוגדר כגורם הסיכון הרביעי בחשיבותו למוות בעולם, וכלל העוסקים בכל ענפי הרפואה מציבים את חשיבות הפעילות הגופנית כפעילות הכרחית לשמירה על בריאות הגוף והימנעות ממחלות, כולל המצדדים ברפואה קונבציונלית, רפואה משלימה, רפואה אינטגרטיבית, רפואה אלטרנטיבית, רפואה סינית, ורפואה הוליסטית. הקפדה על פעילות גופנית, מעלה את תוחלת החיים באופן מוכח ברור וחד משמעי.
משמעות לשונית
הביטוי הרווח לפעילות גופנית בשפה העברית הוא 'ספורט', ורבים טוענים שהמקור לכך הוא ההקשר לעיר היוונית ספרטה, ורואים בכך את ההקשר של שימת דגש על הפעילות הגופנית לתרבות יוון, שהאדירה את הפעילות הגופנית שהפכה לחלק משמעותי בתרבות האלילית שהעריצה וסגדה לגוף.
עם זאת, לדעת רוב הבלשנים, המקור הלשוני הוא באנגלית, כמינוח המצוי בשימוש מאות שנים, ונוצרה כקיצור של המילה הצרפתית disport, אשר פירושה פעילות שעשוע.
עם חידוש השפה העברית, נעשה נסיון לחדש למינוח זה חלופה בעברית: מִלְעָב. המינוי שואב השראה מהשורש 'לעב' בשפה הערבית שפירושו לשחק ולהשתעשע, עם דמיון לשורש ל.ע.ב בלשון הקודש, כגון בפסוק "ויהיו מלעיבים במלאכי אלוקים", שפירושו שוחקים ומהתלים ומלגלגים עליהם. עם זאת, החלופה לא השתרשה בין דוברי העברית.
במחשבת היהדות
הרמב"ם פוסק[1] שאדם מוכרח לשמור על בריאות גופו, וכחלק מכך להקפיד על פעילות גופנית סדירה, "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה . . אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק"[2].
הרמב"ם נותן מספר הגבלות והנחיות לקיום פעילות גופנית[3]:
- יש לערוך התעמלות על קיבה ריקה בלבד, ובשל כך עדיפה ההתעמלות לפני האכילה, והטוב ביותר, משך זמן מספיק אחר האכילה בארוחת ערב לאחר שהמזון מסיים להתעכל.
- כיון שהגוף והנפש שלובים זה בזה, רצוי שהפעילות תהיה משולבת בהנאה ושעשוע, שהאדם יהנה מהפעילות עצמה[4].
- אין לאמץ את הגוף באופן פתאומי, אלא יש לערוך את ההתעמלות בהדרגה, ואין לאמץ את הגוף יותר מיכולתו.
- על האדם להיכנס למרחץ לאחר שהתעמל.
- גם בגיל מבוגר, על האדם להמשיך ולהתעמל, אך להיזהר מפעילות מאומצת שעלולה לפגוע בו.
מנגד, לצד חשיבות הפעילות הגופנית, יש שראו בשימת דגש על נושא זה סתירה לדרכי התורה ועבודת השם, הן בהיבט המעשי, של ביטול תורה ובזבוז זמן, והן בהיבט הרעיוני, של הענקת חשיבות לצרכי הגוף על חשבון צרכי הנשמה.
עם זאת, רבים מגדולי ישראל התייחסו לכך, שבטווח הארוך, האיזון הנכון ושמירה על בריאות הגוף, תאפשר ניצול ארוך ומוצלח יותר של משאבי הגוף לעבודת השם, ואריכות ימים של תורה ותפילה[5], כך לדוגמא החפץ חיים בשיחת מוסר שנשא בישיבה בראדין בשנת תרס"ג עורר את התלמידים על החובה וההכרח לעסוק בפעילות גופנית גם על חשבון לימוד תורה, והתבטא כי לדעתו הימנעות מפעילות גופנית בטענת ביטול תורה היא עצת היצר הרע, שכן על ידי בטענת ביטול תורה היא עצת היצר הרע, שכן על ידי כך עלול האדם להיחלש, ובסופו של דבר יתבטל מן התורה לגמרי.
בידינו מצויות עדויות על רבנים שונים שעסקו בפעילות גופנית, דוגמת ר' ישראל סלנטר שבימי שבתו בהלברשטדט, מצאוהו עומד לפני ספר גרמני פתוח ועוסק בהתעמלות לפי הכללים והציורים שבאותו ספר[6], החזון איש שהיה יוצא מידי יום בהוראת הרופאים להליכה ברחובות בני-ברק, ועוד.
מי שנחשב לאבי הציונות הדתית הרב אברהם יצחק קוק כותב בספרו ש"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים"[7].
הרב טוביה בלוי מספר כי סבו רבי יעקב אורנשטיין בתפקידו כראש ישיבת "אוהל משה" בירושלים נהג להיכנס מידי פעם במפתיע לאולם בית המדרש ולהורות לתלמידים לסגור את הספרים ובמשך חצי שעה לערוך תרגילי התעמלות על פי הנחיותיו.
יחס רבותינו נשיאינו
בזמן הקמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, הזדמן שאדמו"ר הרש"ב צעד על גשר סמוך לעיירה וראה את הבחורים בדרכם לאכול ארוחת צהרים שקפצו לנהר לשחות ונהנה מכך מאד ואמר שזה נותן להם כח ומחזק אצלם את החשק ללמוד בשקידה והתמדה, ומאוחר יותר כאשר נאלצו להעביר את אחד הסניפים של הישיבה הציעו חסידי חב"ד תושבי שצעדרין שהישיבה תעבור לעירם והם יהיו אחראים למימון מחצית מההוצאות הכספיות של הישיבה, אך אדמו"ר הרש"ב שלל זאת כיון שאין בעיירה נהר שיוכלו לשחות בו, ורק כאשר הוסיפו התחייבות לבנות בריכת שחיה מלאכותית עבור הבחורים הסכים הרבי הרש"ב, והישיבה עברה לשצעדרין[8].
הרבי מדייק בנוסח הרמב"ם בהלכות דעות שצריך לגרוס "היות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת השם הוא", או "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ידיעת השם הוא"[9].
מפי השמועה[10], הרבי הורה לר' ראובן דונין שישמור על הבריאות שלו ויקפיד על פעילות גופנית, וכאשר הוא טען שברצונו להיות כמו הרבי, והוא הרי לא רואה שהרבי עושה פעילות, הרבי אמר לו שהפעילות הגופנית שלו היא בכך שהוא צועד כל יום הוא צועד לבית של אימא שלו (הרבנית חנה)[11][12].
בהזדמנות אחרת כאשר פגש הרבי במפתיע את הנער ג'יימי לסנר[13] שהיה לבוש בבגדי ספורט, היה הנער מאוד נבוך כשהרבי פתח עמו בשיחה, אך הרבי המשיך בשיחה קצרה, ובסופה סקר אותו במבט ואמר: "טוב לראות שאתה דואג גם לגוף שלך, אתה צריך להיות חזק כדי להיות מסוגל לעבוד את השם”[14].
נוסף על הוראות פרטיות אלו, כהוראה כללית לתלמידי ישיבת תומכי תמימים מונטריאול הורה הרבי כי מידי יום שישי, עם תום סדרי הישיבה יש לערוך התעמלות[15].
עם זאת, לישיבה שהעניקה זמן וחשיבות רבה ללימודי חול והתעמלות על חשבון הזמן של לימודי קודש, כתב הרבי שהדבר מבהיל ביותר, ובפרט כשזה קורה בישיבה, שתפקידה לחנך להתמסרות לעבודת השם, ומדגיש שלא רק שהדבר מופרך, אלא שהוא פוגע גם בלימודי החול וההתעמלות עצמם[16].
כאשר הרבי התייחס באחת משיחותיו לילד שמשחק ומתעמל, הדגש הרבי שלא שוללים ממנו את הרצון לעסוק בכך, אלא פועלים שאצל הילד עצמו יהיה הדבר לשם שמיים[17].
התייחסות שלילית נוספת של הרבי לעיסוק מוגזם בספורט, היא השלילה המוחלטת של האולימפידיה והסמלים שלה, הקשורים עם תרבות יוון.
פעילות חב"ד במגרשי הספורט
| ערך מורחב – פרסום משיח במגרשי הספורט |
בשל הפופולריות הרבה של משחקי הספורט, שלוחי הרבי ברחבי הארץ והעולם מנצלים את מקומות ההתכנסות על מנת להפיץ מסרים אוניברסליים דוגמת בשורת הגאולה, שבע מצוות בני נוח וכדומה, וכן להדליק חנוכיה ציבורית בפרסומי ניסא, להניח תפילין עם יהודים, ועוד.
כך גם בתחרויות ריצה וכדומה הנערכות לאורך מעגל השנה, מוקמים דוכני פעילות חב"דיים בסיועם של בחורים ואברכים המנסים להגיע לכמה שיותר יהודים בפרק זמן קצר.
נוסף לכך, יש שלוחים שפועלים באופן ייעודי עם הספורטאים עצמם, דוגמת הרב יעקב גלויברמן[18], ר' גרשון פריד ור' בצלאל קופצ'יק[19], ר' עמי פייקובסקי[20], ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי רוט, 10 דק' לבריאות שלך
- הרב סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות פרק 10 - בריאות וכושר גופני; כיצד נגיע לבריאות הגוף והנפש?
קישורים חיצוניים
- שניאור רסקין, מה היהדות אומרת על פעילות גופנית?, האם זו חובה לעשות ספורט? מסתבר שכן!
- גולדי אבצן, משחקי ספורט, מה זה אומר לנו?
- יוסף שמחה גינזבורג, איזה פעילויות גופניות מותרות בשבת, אתר צעירי חב"ד
- נכנסים לכושר: אם לא עכשיו אימתי?
הערות שוליים
- ↑ הלכות דעות פרק ד'.
- ↑ בדומה לכך כתב הרמב"ם ב'הנהגת הבריאות' השער הראשון סעיף 3: "ההתעמלות אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים".
- ↑ המאמר השמונה עשר, והלכות דעות שם
- ↑ ״המשובח שבמיני ההתעמלות . . שתגיל הנפש ותשמח כמו הציד והצחוק בכדור . . כי רבים סרו חולייהם מהם בסיבת שמחה ששמחו בלבד״.
- ↑ כך לדוגמא, עיסוק מועט בצרכי הגוף בהתעמלות בגילאים צעירים יותר, ימנע את העיסוק בצרכי הגוף בגילאים מבוגרים בטיפולים רפואיים בשל כאבים ומחלות וכדומה.
- ↑ מפי משמשו ר׳ חנוך נתנזן. נרשם על ידי הרב דב כ״ץ בספר 'תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה', כרך א׳, הוצאת פלדהיים, תשנ״ו.
- ↑ אורות התחיה ל"ד.
- ↑ 'רשימת דברים' חיטריק ע"ה (עמוד 174).
- ↑ אגרות קודש ח"ז עמ' צט, אגרת א'תתקסח.
- ↑ נרשם מפי החסיד ר' אליעזר רייכמן.
- ↑ היה ניתן לראות במוחש שהליכה זו היתה מאוד מהירה.
- ↑ עם זאת, במגזין דרך המלך הובא הסיפור בגירסא אחרת, שיכולה להשתמע באופנים שונים כפי שמפורט שם.
- ↑ נכדו של ברוך גורלין.
- ↑ ראו פירוט הסיפור בהרחבה בתוך כתבה אודות אביו באתר בית חב"ד (אנגלית).
- ↑ עדותו של הרב ניסן מנגל, שבועון כפר חב"ד גליון 2056 ע' 146.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'צט.
- ↑ בשיחת שבת פרשת שמיני תש"מ.
- ↑ עיתון 'שביעי' בכתבה על הרב הראשי של הספורט
- ↑ המשחק האמיתי • חיים שליחות במגרשי הספורט • מגרשי הספורט מוכנים לקבל פני משיח
- ↑ ג'רוזלם פוסט: הרב הישראלי של הכדורגלנים
