יוליוס (יהודה) סטולמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מר סטולמן

מר יוליוס סטולמן גביר התגורר בריצ'מונט, ניו יורק, היה מקורב לרבי הריי"צ ולרבי מלך המשיח, מתומכי המרכז לעניני חינוך.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי

יוליוס סטולמן היה בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד בארצות הברית, ובעת הגיע אדמו"ר הריי"צ לניו יורק בשנת ת"ש, יצא לקבל את פני הרבי בנמל יחד עם כל החסידים. את קשריו עם אדמו"ר הריי"צ טווה שותפו וידידו היה מר אלחנן כהן (מכונה אלכסנדר קאווען) שהיה בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ[1].

בתש"ב הזמין הרבי הריי"צ את מר סטולמן לפגישה, בה ביקש ממנו הרבי לתרום להפצת The bible unauthorized ספרו של ר' אהרון לעוויט, (עורך הקריאה והקדושה) על אמונה ותורה[2], ביציאה מהיחידות עם הרבי הריי"צ נפגש גם עם הרבי לראשונה, פגישה זו הותירה בו רשמים עזים ויצר קשר חזק ביניהם, לאחר כמה ימים שלח הרבי הריי"צ מכתב לידידו של מר סטולמן מכתב, בו מבקש שיספרו בקהילתם אודות ההתרשמות שלהם מחתנו - הרבי[3].

קרן סטולמן

בתש"ד כתב הרבי הריי"צ מכתב[4] בו מזמין אותו לאסיפה נוספת יחד עם הרמ"ש - הרבי ור' ניסן מינדל. במהלך האסיפה פירטו הרבי ור' ניסן מינדל באוזני מר סטולמן את תכניות המרכז לעניני חינוך: פתיחת 10 בתי ספר לנערות, מחלקות לדת עבור 10,000 ילדים, הוצאת חומר לימוד וקריאה, מסיבות שבת, והכשרת מורים. ואכן בקיץ תש"ד הוקמה קרן מיוחדת בשם קרן סטולמן, כאשר מר סטולמן התחייב לתרום 25,000 דולר מידי שנה למרכז. בשנים הבאות תרם סכומי עתק למטרות חב"דיות רבות.[5]

ברכות לבר מצוה

בתקופה בה הוקמה קרן סטולמן, הבן סטיבן סטולמן חגג בר מצוה, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אל נער הבר מצוה אגרת הכוללת מסר מיוחד הקשור למלחמת העולם השניה, שהיתה אז בעיצומה. בשנים הבאות אדמו"ר הריי"צ והרבי עשו רבות כדי לקרב את סטיבן הבן ליהדות, אם באמצעות מכתבים ואם באמצעות המזכיר הרב ניסן מינדל[6].

אגרות הרבי

הרבי שיגר לו באופן קבוע רעיון שקשור לחג, ואף השתדל לקשר זאת לתחומי העיסוק שלו, דוגמת המכתב ששיגר לו הרבי בקשר עם חג השבועות תשי"ב אותו קישר הרבי עם המחקר שלו 'הדפוס של החיים'.

אגרות הרבי איליו פורסמו במשך השנים בתשורות אתרים ועיתונים חב"דיים (ראה לקריאה נוספת וקישורים חיצוניים).

קרן סטולמן לאחר פטירתו

מר סטולמן הוריש 40 אחוז מרכושו לקרן סטולמן. ובנו אמנם שאף להמשיך את תרומות הקרן לפי המטרות בהן נהג אביו[7]. אבל מסיבות שאינן ידועות מטרות הקרן השתנו והתרומות מנותבות למטרות אורטודוכסיות וגם רפורמיות[8].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תשורה מנקר תשס"ו
  2. על ספר זה כותב הרבי הריי"צ באגרות קודש חלק ט' עמ' ה
  3. מתוך המסופר במכתבי הרבי לר' ניסן מינדל.תשורה מנקר תשס"ו
  4. אג"ק חלק ח' עמ'רג
  5. תשורה מנקר תשס"ו ושם צילומי אגרות, פרוטוקולים מהאסיפה, ותיאור מלא של השתלשלות הדברים
  6. תשורה מנקר תשס"ו. כפר חב"ד 2081
  7. תשורה מנקר תשס"ו
  8. מקור ראשון