אמרי בינה: הבדלים בין גרסאות בדף
קרמנצ'וגער (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספר אמרי בינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ספר אמרי בינה]] | |||
הספר '''אמרי בינה''' הוא מהחיבורים העיוניים והמעמיקים ביותר בתורת [[חב"ד]], אותו חיבר [[אדמו"ר האמצעי]]. הספר כולל שערים על קריאת-שמע, ציצית ותפילין, בהם נדונים במיוחד סוגיות [[אחדות ה']] על פי [[תורת החסידות]] בסגנונו הייחודי של [[אדמו"ר האמצעי]], בהרחבה גדולה ובאריכות. | הספר '''אמרי בינה''' הוא מהחיבורים העיוניים והמעמיקים ביותר בתורת [[חב"ד]], אותו חיבר [[אדמו"ר האמצעי]]. הספר כולל שערים על קריאת-שמע, ציצית ותפילין, בהם נדונים במיוחד סוגיות [[אחדות ה']] על פי [[תורת החסידות]] בסגנונו הייחודי של [[אדמו"ר האמצעי]], בהרחבה גדולה ובאריכות. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_1.jpg ליקוט אודות הספר] | *[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_1.jpg ליקוט אודות הספר] | ||
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_2.jpg המשך ליקוט אודות הספר] | *[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_2.jpg המשך ליקוט אודות הספר] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:54, 16 ביוני 2024
הספר אמרי בינה הוא מהחיבורים העיוניים והמעמיקים ביותר בתורת חב"ד, אותו חיבר אדמו"ר האמצעי. הספר כולל שערים על קריאת-שמע, ציצית ותפילין, בהם נדונים במיוחד סוגיות אחדות ה' על פי תורת החסידות בסגנונו הייחודי של אדמו"ר האמצעי, בהרחבה גדולה ובאריכות.
הוצאת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת תקפ"א[1]. בשנת תשס"ט הופיע הספר במהדורה מתוקנת ובאותיות מרובעות, עם תיקונים רבים ומראי מקומות. וכן הוספות: ליקוט משיחות ואגרות רבותינו נשיאנו אודות הספר, ועוד. בעריכה עסקו הרב אליהו מטוסוב והרב גבריאל שפירא.
ר' יקותיאל ליעפלי והאמרי בינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הספר ערך אדמו"ר האמצעי עבור החסיד רבי יקותיאל ליעפליער (מליפעלי). חסיד זה היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה[2]. אף שלא יכל ללמוד כלל, ואדמו"ר האמצעי נתן לו סדר היום ללמוד חומש עם רש"י בל"א, וקב הישר בל"א, אך בדא"ח הייתה הבנתו להפליא מאוד. ורבינו האמצעי חיבר את האמרי בינה בשבילו.
הוא היה ידוע בהבנתו העמוקה בספר, עד שאדמו"ר המהר"ש כשהיה לו ספק בספר, היה שואל את ר' יקותיאל.
נשיאי חב"ד אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב סיפר בשם אביו אדמו"ר המהר"ש שאמר כי מעולם לא עיין בהקדמת ספר, מלבד היכן שההקדמה בעצמה היא ספר, ולדוגמא לקח את הקדמת ספר אמרי בינה[3].
אדמו"ר הריי"צ אמר[4]: אדמו"ר הזקן התכוין לעבודת המוח, והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד שערי תשובה, שער התפילה ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה.
אדמו"ר הריי"צ סיפר[5] שבקיץ תרנ"ה הרבה אדמו"ר הרש"ב לדבר אודות תורת החסידות, ואמר: תורת החסידות היא תורה רחבה ועמוקה עד מאוד, חכמה גדולה והשכלות עמוקות, כאשר למדתי את הכתבים של אדמו"ר הזקן ושל אדמו"ר האמצעי, בפרט הספר אמרי בינה, נשרו לי השערות מהראש מרוב יגיעת המוח במחשבה עיונית הרבה שעות רצופות.
