עריכת הדף "תלמוד ירושלמי"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לעריכה}}
'''התלמוד הירושלמי''' נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]].
== חלקים החסרים בירושלמי ==
בספר "חומת ירושלים"{{הערה|מופיע בהקדמה לתלמוד ירושלמי מהדורת וילנא, ונכתב על ידי אחד המשכילים.}} נכתב בשם האחרונים שבשני התלמודים ישנם ענינים שלא הגיעו לידינו, ולדעתו הסיבה לזה היא מפני "ההריגות והשמדות של הפרסיים שעשו בישראל בסוף ימי האמוראים, וכל אלה הסיבות וההרפתקאות פגעו עוד יותר בירושלמי, לפי שעוד זמן רב מקודם פגעו בבני [[ארץ ישראל]] שמדות ורדיפות מהרומיים".

לפי זה לכאורה, אי אפשר להוכיח במקומות שחסר בירושלמי{{הערה|לדוגמא: ארבעת הפרקים האחרונים דמסכת שבת.}} שהירושלמי פליג על דברי הבבלי מזה שבירושלמי לא מובא סיפור הנ"ל שבבבלי, מכיון שבירושלמי חסרה כל הגמרא.

אך הרבי שלל זאת{{הערה|1=הרבי אף מעיר על ייחוס הדבר לאחרונים: "אבל לאו "מר בר רב אשי" חתום על זה".}}, מכיון שכאשר הולכים בשיטה זו - לומר על כל דבר הקשה שכנראה נתבאר ענין זה בירושלמי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו - הרי "כלו כל הקיצין" על כל הביאורים והשקו"ט של גדולי ישראל בנוגע לחילוקים והפלוגתות שבין תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, כי גם כאשר מצינו פלוגתא מפורשת בין הבבלי לירושלמי, אפשר לומר שהירושלמי חזר בו, ובמקום אחר בירושלמי מבואר כדברי הבבלי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו.

ומאחר ש"לא יטוש ה' את עמו" - מובן, ולא ייתכן לומר שאין אפשרות ללמוד ולפלפל בדברי הירושלמי. ובפרט כאשר גדולי ישראל שקלו וטרו בחילוקים ובפלוגתות שבין הבבלי לירושלמי.

לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ"ל). אבל כאשר אין הכרח לדבר, אין לומר כן{{הערה|שם=מב|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=334 עמ' 834].}}.

== השלמת החלקים החסרים בירושלמי ==
בחיבורים של מפרשי ה[[תלמוד]] ה[[ראשונים]] מצוטטות אמרות בשם התלמוד הירושלמי, שלא הגיעו לידינו במסכתות הנפוצות{{הערה|לדוגמא, ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת גיטין]] ו', ב מובא ב[[תוספות]] ד"ה ויתנו את הילד בזונה, סיפור מהירושלמי שלא מופיע לפנינו.}}. ה[[הוצאה לאור|מוציא לאור]] הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]], שהיה חסיד [[קאפוסט]], ערך ליקוט נסיוני ובו השלמות לירושלמי מתוך ציטוטי הראשונים. הליקוט נדפס בספר [[כתבי הרח"א ביחובסקי]].

== שיטת הירושלמי ==
הרבי הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת הירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד{{הערה|שם=מב}}.

==סגנונו==

מבואר כי מעלתו של התלמוד הירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים{{הערה|שם=תשח|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=128 ספר המאמרים תש"ח עמוד 121 ואילך]. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב חלק ד עמוד 2080].}}. ולכן [[רבי זירא]] צם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיוכל ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל{{הערה|[[בבא מציעא]], פה, סוף עמוד א.}}{{הערה|שם=תשח}}. כמו כן, מובא ש{{הבהרה|מי?}}היו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע{{הבהרה}}.

==הכנה לגאולה==
לאחר שיצא [[שמחה בונים אלתר|האדמו"ר הלב שמחה מגור]] בתקנת ה[[דף היומי בירושלמי]] הרבה הרבי להשוות ב[[סיום מסכת|סיומי מסכת]] בין ה[[תלמוד בבלי]] לתלמוד ירושלמי ולבאר את החילוקים ביניהם. באחת הפעמים העיר הרבי:

{{ציטוטון|וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, ובפרט שלימוד הירושלמי הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" (כללות עניין הגלות) ובאים ל"ירושלים", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו}}{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] א, 65-66}}.

לקראת סיום המחזור הראשון שהתקיים בי"א אייר תשד"מ בבורו פארק, יצאה הוראה מהמזכירות להשתתף באירוע, והרבי כיבד את את האירוע בשליחת מכתב מיוחד עם הדרן קצר על הירושלמי בו גם קישר את סיום הירושלמי עם תחילתו, כאשר הרב מרדכי מענטליק כובד לקרוא במעמד את מכתבו של הרבי{{הערה|התיאור והמכתב, נדפסו בשבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 19.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/20742 דפוסי הירושלמי, באתר ישיבה]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורה]]