עריכת הדף "תהלים ס"ז"

{{חלונית
| כותרת = תהילים ס"ז{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
{{ציטוטון|
'''א:''' לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר.

'''ב:''' אֱ-לֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה.

'''ג:''' לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ.

'''ד:''' יוֹדוּךָ עַמִּים אֱ-לֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.

'''ה:''' יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה.

'''ו:''' יוֹדוּךָ עַמִּים אֱ-לֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.

'''ז:''' אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵינוּ.

'''ח:''' יְבָרְכֵנוּ אֱ-לֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
}}
</poem>
}}

'''תהילים ס"ז''' הוא המזמור ה-67 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ז ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-66, ועד ליום ההולדת ה-67.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נכבד מאוד כנודע, וגם נאמר על [[קיבוץ גלויות]] ועל [[מלחמת גוג ומגוג]] ובאותו פעם יהיה ה' אחד".

כמו המזמור הקודם, גם במזמור זה לא מופיע שם מחברו.

==בסדר התפילה==
המזמור נכלל בסדר תפילת שחרית בימות החול{{הערה|בנוסח ספרד, עליו מבוסס הנוסח שתיקן אדמו"ר הזקן.}}, לפני אמירת [[ברוך שאמר]].

לפי חלק מהנוסחים, אומרים את המזמור גם בסיום תפילת מנחה בימות החול הרגילים (מלבד בערבי שבת וחג), לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, וכחלק מנוסח [[קידוש לבנה]], אך לא בנוסח חב"ד.

מקום נוסף בו אומרים את המזמור בסדר התפילה הוא בסדר [[ספירת העומר]], כיון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכך גם מספר האותיות בפסוק האמצעי, ובשעת אמירת היום של הספירה, יש לכוון במחשבה את האות והמילה השייכים לאותו יום.

ב[[תיקון חצות]] על פי נוסח [[האריז"ל]] אומרים את המזמור כחלק מ[[תיקון לאה]].

==משמעותו הפנימית בתורת הקבלה==
ב[[תורת הקבלה]] ישנה התייחסות רבה למזמור זה{{הערה|ראו לדוגמא התייחסות קדומה לכך בערך אודות [[ספר התמונה]].}}, והמקובלים סידרו אותו בצורת 'מנורה' בעלת שבעת קנים, בשל העובדה שצורתו סימטרית, כשהוא כולל שבעה פסוקים (מלבד הפסוק הראשון, שהוא כעין 'כותרת' למזמור).

במזמור ישנם כמה הקבלות ל[[ברכת כהנים]].

[[החיד"א]] כותב שהקב"ה הראה לדוד המלך מזמור זה כתוב על טס של זהב עשוי בצורת מנורה. והיה דוד המלך נושא זה המזמור כתוב ומצויר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת מנורה כשהיה יוצא למלחמה. והיה מכוון סודו והיה נוצח אותם ואויביו נופלים לפניו{{הערה|מדבר קדמות, מערכת ד' אות כ"ב.}}, וכתבו המקובלים שהרואה מזמור זה בצורת המנורה ימצא חן וחסד{{הערה|יראת א-ל לבעל הרוקח, הזכירו הרמ"א בתורת העולה סוף פרק כ'. סידור השל"ה.}}.

==בחסידות==
*'''אלקים יחננו ויברכנו''' - בקשת חן וברכה דווקא משם אלוקים למרות שהוא בחינת צמצום והעלם, היא מכיון שדווקא על ידי בירור העולם הגשמי השייך לשם אלוקים, נעשים כלי לקבל את הארת הפנים העליונה, "יאר פניו אתנו סלה"{{הערה|לקוטי דיבורים ג-ד עמוד 693.}}.
*'''יאר פניו אתנו סלה''' - אף שחיות הקליפות הוא מהקדושה, יכולים הם להילחם ולהסתיר על אלוקות, כי כלפי הקב"ה הכל 'כחשיכה כאורה', והפעולה של בני ישראל היא שהמשכת אור אין סוף בפנימיות באופן של הארת פנים תהיה 'אתנו' לבני ישראל דווקא, ואילו הקליפות יקבלו מבחינת אחוריים בלבד{{הערה|תורה אור וישלח כו, א.}}.
*'''יאר פניו אתנו סלה''' - הארת הפנים העליונה תלויה בכך שגם האדם מצידו הוא בבחינת הארת פנים (רק יחד '''איתנו'''), כי כמים הפנים לפנים כן לבד האדם לאדם, וזאת כאשר האדם מגיע לשמחה מהתבוננות בכך שהקב"ה אוהב אותו{{הערה|לקוטי תורה פרשת תבוא מג, ד.}}.
*'''לדעת בארץ דרכך''' - שיתגלו י"ג מידות הרחמים בהן מנהיג הקב"ה את העולם, וכולם יראו איך שהם רחמניות{{הערה|שם=יהל|יהל אור עמוד רל.}}.
*'''ישמחו וירננו לאומים''' - לעתיד לבוא הגויים עצמם יזדככו ויהיו לגבי עם ישראל כזבולון לגבי יששכר, כמו קליפה השומרת ומגינה על הפרי, ולא יתנגדו לבני ישראל{{הערה|שם=יהל}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=79&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/51/index.htm יהל אור - פרק סז]'''

{{תפילה}}
{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]