עריכת הדף "תגים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה. | מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה. | ||
התגים מורים על כח הצומח, וכמו | התגים מורים על כח הצומח, וכמו שכח הצומח עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם){{הערה|אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.}}. | ||
===קבוצות האותיות בעלות התגים=== | ===קבוצות האותיות בעלות התגים=== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת. | א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת. | ||
ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}} | ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}}. | ||
האותיות שעטנ"ז ג"ץ מכיון ששרשן הוא ב[[ז' תחתונות]] דתהו שבהם היתה השבירה לכן הן רומזות על גבורות ודינים וזהו מה שאותיות אלו הן שט"ן ע"ז ג"ץ ששלושת ענינים אלו מורים על הגבורות והדינים. באותיות אלו גופא עיקר הגבורות והדינים הוא באות ז' כי היא השניה שבהן על פי סדר הא"ב, ונמצא שהיא כנגד מדת הגבורה (המדה השניה){{הערה|תולדות לוי יצחק רצ"ה מע"ח.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||