עריכת הדף "שניים מקרא ואחד תרגום"

[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]
'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''<ref> [[היום יום]] ד' טבת</ref>) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. 

==מקורו==
נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם "להעביר הסדרה" - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. 

מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. 
יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - "ואלה שמות" שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: "וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום". 
המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.

==פרטי המצווה== 

*'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. 

*'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו"ע או"ח סימן רפה}}. 
:טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו"ע אדה"ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב"ד. 
:יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). 
:יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו"ע אדה"ז סימן רפה סעיף ג.}}. ברשימות היומן מובא שאין נוהגים לכפול, בהערות וביאורים דנו בזה שלכאורה יש לנהוג כמובא בשולחן ערוך ונשארו בצריך עיון{{הערה|דרוש מקור (יש הטוענים שאמנם לא כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה).}}.
*'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש"י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}. 
:פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. 
*'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב"ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.
ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף ט.}}.

==מנהג נשיאי חב"ד== 

מנהג נשיאי חב"ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו"ר הרש"ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. 

סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר"י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל"ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש"י]] והגאונים). 

אמנם ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. 

עוד נהגו נשיאי חב"ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש"י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב"ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש"י]] ופירוש נוסף. 

[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב"ד: 

'''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; "תרגום אונקלוס" - נאמר משום החובה ההלכתית; "פירוש רש"י" - סגולה ליראת שמים; "הפירוש הנוסף" - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.

===הסבר על פי תורת החסידות===
אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? 

מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז"ל: "כל המוסיף - גורע" אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.

==ראו גם==
*[[חת"ת]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]

==לקריאה נוספת==
*בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200

==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הזקן]] -'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.
{{הערות שוליים}} הערץ
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; "תרגום אונקלוס" - נאמר משום החובה ההלכתית; "פירוש רש"י" - סגולה ליראת שמים; "הפירוש הנוסף" - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.
-מנהג הרבי שליט"א מלך המשיח:
-א) אומר פרשה אחת או שניים בליל שישי
-ב) מתחיל מתחילת הפרשה ביום שישי ומסיים אחרי סעודת שבת עם סירטוק וגארטל ללא כובע
-ג) אומר את שביעי לפני שחרית של יום הש"ק
-כל הנ"ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ"א)
-(מפי השמועה)
 ===הסבר על פי תורת החסידות===
 אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?