דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: 
(מופיע מעל חלונית העריכה).
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון או
תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה.
נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 36: |
שורה 36: |
|
| |
|
| {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.114.115|164.138.114.115]] 17:56, 31 במאי 2015 (UTC) | | {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.114.115|164.138.114.115]] 17:56, 31 במאי 2015 (UTC) |
|
| |
| == חנוכיה בצורת המנורה האמיתית ==
| |
|
| |
| '''- נגזר מהערך. לעריכה -'''
| |
|
| |
| לכבוד [[חג החנוכה]] שנת [[תש"ע]], יוצרה חנוכיה הזהה לדגם מנורת המקדש על פי שיחות [[הרבי]] וע"פ הדגם המוצב ב-[[770]]. החנוכיה הבנויה על פי קנה מידה של 3 ס"מ = 1 טפח ועומד על גובה של כ 61 ס"מ, מעשה ידי אמן ומדויקת להפליא בריבוי ההערות וההארות של הרבי למבנה מנורת המקדש.
| |
|
| |
| מבין הלכות המקדש וכלי המקדש זכתה מנורת המקדש לכמה וכמה ביאורים הערות ודיוקים נפלאים בשיחותיו של הרבי, ועד שהרבי ציין שכדאי שהחנוכיות לימי החנוכה יהיו באלכסון.
| |
|
| |
| 1. מלבד מה שכולם יודעים ומהמפורסמות שקני המנורה היו באלכסון כפי שצייר ה[[רמב"ם]] ורבי אברהם בן הרמבם, העיר הרבי שפרט זה הינו בדיוק שהקנים היו ביושר ולא בעיגול וכ"כ [[רש"י]] בפירושו על התורה וכן כתבו כל הראשונים. וזה שבשער טיטוס מצוירת מנורה עגולה מבאר הרבי שאי"ז מנורת המקדש.
| |
|
| |
| במבנה החנוכיה הנוכחי ישנם עוד דיוקים רבים כפי שציין הרבי ולהלן חלק מהם
| |
|
| |
| 2. במסכת מנחות מובא - שלמנורת המקדש היו רגליים ולא כמצויר בשער טיטוס.
| |
|
| |
| 3. [[הרמב"ם]] מציין (וכן מופיע בשלשה פעמים שצייר את המנורה) - ושלש רגליים היו לה - וזה שונה מכל החנוכיות המיוצרות כיום בשוק שהינם בעלי 4 רגלים כי הרגל בדרך כלל מרובעת - ובדגם זה הרגל עגולה כדיוק דברי [[רש"י]] פ' בהעלותך "עד ירכה עד פרחה - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים".
| |
|
| |
| 4. הכפתורים בעמוד המרכזי כשמהם עצמם יוצא הקנה, ולא מעל הכפתורים כפי שציירו אחרים.
| |
|
| |
| 5. מבנה הכפתורים כפי שכתב הרמב"ם, כמין תפוחים כרותיים - ביצה ששני ראשיה כדין (פחוסים).
| |
|
| |
| 6. הרבי מדייק שבציורי [[הרמב"ם]] הגביעים הינם הפוכים, ואדרבה אומר הרבי כך הם ישרים, מראה על פעולתם להשפיע ולשפוך שפע ואור רוחני בעולם.
| |
|
| |
| 7. גודל וקנה המידה של הפרחים הגביעים הכפתורים הירך וכו' הכל עפ"י קנה מידה מדויק של [[הרמב"ם]] והברייתא במסכת מנחות.
| |
|
| |
| 8. ברוב החנוכיות מייצרים את השמש מחוץ לשורה של שאר הגביעים לצורך היכר השמש, אך ב770 הינה מיוצרת במרכז כמו שאר הקנים ויותר גבוהה כך גם בדגם זה.
| |
|
| |
| כמובן שישנם גם שינויים מציור [[הרמב"ם]] והמבנה ב 770, וגם זה עפ"י הארתו הנפלאה של הרבי בדיוק דברי הרמב"ם, "והכל משוקדים - הגביעים הכפתורים והפרחים - כמו שקדים בעשייתם" שיש ליפות ולפאר ביופי והידור ככל האפשר, ולפי כלל זה נבנתה החנוכיה כמובן בלי לפגוע בשאר הפרטים המעכבים או המפורטים בתורה שבכתב ושבע"פ.{{הערה|החנוכיה נבנתה עפ"י עצת והדרכת תלמידי חכמים הבקיאים במבנה המקדש וכליו.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51300m החנוכיה החדשה שבתמונה, והכתבה]}}
| |
| '''-סוף העתקה'''
| |
|
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
(מופיע מעל חלונית העריכה).