עריכת הדף "שושלת פשיסחא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:היהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא, פולין.]]
[[קובץ:היהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא, פולין.]]
'''שושלת פשיסחא''' מתחילה ב[[היהודי הקדוש מפשיסחא]] - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].
'''שושלת פשיסחא''' מתחילה ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].


לאחר פטירתו ב[[י"ט בתשרי]] ה'[[תקע"ד]] הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז - [[י"ב באלול]] ה'[[תקפ"ז]]), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש.
לאחר פטירתו ב[[י"ט בתשרי]] ה'[[תקע"ד]] הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז [[י"ב באלול]] ה'[[תקפ"ז]]), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש.
בנו בשני הוא רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב שבנו רבי אריה מרדכי רבינוביץ עלה לירושלים בשנת תרל"ה ונפטר בג' תמוז ה'תרמ"ה והשאיר שושלת גדולה בירושלים ובהם הרבה מחסידי חב"ד שהם.משפחות רבינוביץ פריינד פרשן בריכטא בידרמן ועוד.
בנו השלישי הרה"ח ר' נחמיה היה חסיד הרה"ק מרוזין שאף גידלו כיתום.
חתנו רבי משה בידרמן אבי שושלת לעלוב


{{ערך מורחב|ביאלא}}
{{ערך מורחב|ערך=ביאלא}}


לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק.  
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק .  


בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, הייתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]].
בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, היתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]].


החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.
החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.


לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1=המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.}} ועם אדמו"ר הריי"צ.
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF>המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.</REF> ועם אדמו"ר הריי"צ.


{{ערך מורחב|גור}}
{{ערך מורחב|ערך=גור}}


אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי [[אברהם בורנשטיין]], בעל האבני נזר ואגלי טל.
אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי [[אברהם בורנשטיין]], בעל האבני נזר ואגלי טל.
== פשיסחא כיום ==
כיום מכהנים כאדמורים כמה מנכדיו ובהם
האדמו"ר ממונקטש רבי משה יהודה חייב רבינוביץ
האדמו"ר רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב 
האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ ממשכנות הרועים
האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלשין
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)