עריכת הדף "שופרו של משיח"

[[קובץ:שופר משיח.png|ממוזער|250px|שופרו של משיח]]
'''שופרו של משיח''' הוא ה'''שופר גדול''' שיישמע בזמן [[הגאולה]], המוזכר בפסוק{{הערה|שם=ישעיהו|ישעיהו כז, יג.}} "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". וכפי שאומרים ב[[תפילת שמונה עשרה]] "תקע בשופר גדול לחרותנו".

==במקורות==
במדרשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ל"א. הובא גם בילקוט שמעוני פרשת וירא רמז ק"א.}} מובא אודות הקרניים של אילו של [[יצחק]], אותו העלה [[אברהם אבינו]] לעולה בעת [[עקידת יצחק]], שהקרן השמאלית נשמע קולה ב[[מעמד הר סיני]] שנאמר{{הערה|שמות יט, יט.}} "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד", והקרן הימנית שהיא גדולה מהשמאלית עתיד לתקוע בה [[לעתיד לבוא]], שנאמר{{הערה|שם=ישעיהו}} "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".

ודנו במפרשים כיצד יתכן הדבר שקרניים של איל שהיה [[קרבן עולה]] שעולה כליל לה', נשתמרו לצורך תקיעה מאוחרת יותר{{הערה|הרמב"ן יתרו יט, יג. "ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות? אולי גבל הקב"ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה".}}. וכן כיצד מותר להשתמש בקרניים אלו מצד דין [[מעילה]] שאסורה בקדשים{{הערה|ראה [http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_ז׃_שופרו_של_משיח_מאילו_של_יצחק#cite_ref-1 ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ז׃ שופרו של משיח מאילו של יצחק].}}.

בהיות השופר שופר גדול, ישמע קולו עד לאובדים והנדחים בארצות אשור ומצרים, וזה יגרום להם להתעוררות עד לעלייתם ארצה ב[[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]] ממדינות אלו.

בגמרא במסכת סנהדרין{{הערה|סנהדרין צז, א. ובפרש"י שם.}} מובאת ברייתא בנוגע למאורעות שיקרו בעולם ב"שבוע שבן דוד בא בו", בשבע השנים שקודמות לביאת משיח. ושם מובא ש"בששית קולות". ומביא רש"י פירוש לדבר, שמדובר על קולות מתקיעת שופר שנאמר "יתקע בשופר גדול".

==בתורת החסידות==
רבותינו נשיאנו ביארו באריכות את עניינו הפנימי של השופר גדול והתעכבו על פרטים ופרטי פרטים בכתובים שאודותיו. כמו כן ביארו את ההקשר בין השופר של ימות המשיח לתקיעת השופר של ראש השנה והעבודה הרוחנית שבהם.


כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את עניינם של שלושת סוגי שופרות המצויים במקורות:

א. השופר בו תוקעים ב[[ראש השנה]] (בחול, ובמקדש אף בשבת).

ב. השופר אותו שמעו עם ישראל ב[[מעמד הר סיני]], שעליו נאמר "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד".

ג. השופר שיישמע בזמן [[הגאולה]].

על ידי שישראל תוקעים בשופר בראש השנה, שהיא הצעקה של פנימיות הלב שלמעלה מהשכל, על ידי זה נמשך פנימיות הלב שלמעלה כביכול, רצון העליון שלמעלה מהחכמה. כמו שתקיעת שופר של האדם היא הצעקה של פנימיות הלב, על דרך זה הוא למעלה, שענין תקיעת שופר האמורה בפסוק "ואד' הוי' בשופר יתקע"{{הערה|זכריה ט, יד.}} הוא המשכת וגילוי הפנימיות.

ההבדל בין המשכת וגילוי הפנימיות שלמעלה בין שופר סתם לשופר גדול ששופר סתם הוא המשכת וגילוי הפנימיות של [[סובב כל עלמין]], והשופר גדול הוא למעלה מזה, מדרגת 'סתימו דכל סתימין'.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר שבתקיעת שופר של ראש השנה ישנם ריבוי דרגות. שתקיעת שופר במקדש היא למעלה מתקיעת שופר במדינה (שלכן ב"ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה"{{הערה|ראש השנה רפ"ד (כט, ב).}}), בבית המקדש עצמו היתה המשכה נעלית יותר ב[[בית המקדש הראשון]] לעומת המשכה ב[[בית המקדש השני]], ולמעלה יותר היתה תקיעת השופר ב[[יום הכיפורים]] בשנת ה[[יובל]] (במקדש ראשון).

למעלה מזה הוא השופר שנשמע קולו בהר סיני, ולמעלה מזה הוא השופר שיישמע לעתיד לבוא.
{{להשלים}}

==התחלת הגילוי של שופר גדול בזמננו==
החל מקיץ [[תשכ"ז]], בתקופת ההתעוררות הגדולה שהיתה בעם ישראל לאחר הניצחון הניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] דיבר [[הרבי]]{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח] קונטרס ראש השנה - תשנ"ב. וכן בהתוועדות שבת בראשית תשכ"ח.}} על כך שלא רק שאנו עומדים בסמיכות הכי גדולה לקיום הייעוד "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" אלא (בכמה עניינים) כבר התחיל הגילוי של אותו שופר גדול. ורואים שאנשים שהיו תחלה במצב של אובדים ונדחים רח"ל התעוררו ב[[תשובה]] על ידי התקיעה בשופר גדול.

הרבי ציין למאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ד"ה והיה ביום ההוא. נדפס ב"הקריאה והקדושה" תשרי תש"ג ובסה"מ אידיש ע' 78 ואילך.}} (משנת תש"ג) ששם כתב בקשר ל[[מלחמת העולם הראשונה|מלחמות העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השניה|השניה]] - שעניינים היה לעורר ולזעזע את ישראל ולהוציאם ממצב של אדישות - וכותב שם הרבי שזהו ה"שופר גדול" שהקב"ה תוקע בו כדי לעורר את ישראל ולהביא אותם לידי הכרה כי התכלית היחידה היא שיהיה (כסיום הכתוב) "והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".

הרבי הוסיף שבפרט שכבר עברו 25 שנים מאז (תש"ג-תשכ"ח), ועכשיו אחרי הניסים הכי גדולים שקרו במלחמה שבה היו ניסים למעלה מהטבע לגמרי, שבששה ימים נצחו את הצבאות של כמה מדינות, הרי זה ממש עניינו של ה"שופר גדול" וההכנה לגאולה, וכפי שמודגש בפסוק שלפני הפסוק "והיה ביום ההוא יתקע" - "והיה ביום ההוא יחבוט ה' משבולת הנהר עד נחל מצרים, ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל" - שמורה על החיבה הגדולה של השם שיקח בידו כל יהודי ויהודי ויביאו לארץ ישראל.

כהוראה מכך אמר הרבי שיש להתעורר במיוחד בעבודת ה' מתוך [[ביטול]] בתכלית (הרגש של 'אובד' ו'נידח'), ולהכיר ולהרגיש שכל העניינים שנפעלו על ידי עבודתו, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לזולתו - אין זה מצד מעלותיו הוא, אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. עבודת ה' בביטול האמור גורמת שהאדם יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח]''' קונטרס ראש השנה - תשנ"ב
*הרב [[יוסף יצחק אופן]], '''[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=111891 ביאור על המאמר ד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח]''' באתר [[חסידות TV]]

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]