עריכת הדף "שדים ורוחות"

'''שדים''' הם מלאכים המקבלים חיותם מהקליפות.

==מהותם==
היינו, שכמו מלאכים יסודם אש ורוח בלבד{{הערה|רמב"ן על התורה ויקרא יז ז'.}} (בשונה מנבראים גשמיים שיש בהם גם יסודות המים והעפר), אבל מכיון שהם נמוכים הרבה מהמלאכים יש להם גם צדדים משותפים עם בני האדם  - כמו שאומרת הגמרא{{הערה|חגיגה ט"ז ע"א.}}: ששה דברים נאמרו בשדים, שלושה כמלאכי השרת ושלושה כבני אדם... יש להם כנפכים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת וידעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת... ושלושה כבני אדם אוכלין ושותים כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.

==מקור הווצרותם==
;בששת ימי בראשית{{הערה|אבות פרק ה' משנה ו'.}}
"עשרה דברים נבראו בערב שבת בית השמשות... אף המזיקין..."
;בשעת ביום השני לבריאה בשעת בריאת הגהינום{{הערה|רמ"ק.}}
;במגדל בבל{{הערה|סנהדרין קט ע"א.}}
זו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין.
;בדור המבול{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק לד.}}
וכל נפשותיהם נעשים רוחות ומזיקין.
;מאדם הראשון{{הערה|עירובין יח ע"ב.}}
כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין... בשכבת זרע דחזא לאונסיה.
;מעוונות האדם{{הערה|שער הפסוקים.}}
הנה אותם המלאכים רעים הנבראים מכח אותם עונות...

==האם קיימים היום==
;הדיעות בזה
הרמבם{{הערה|מו"נ ח"ג לז, ספר המדע הל' ע"ז פי"א הלכה ט"ז.}} שולל את קיום השדים באופן מוחלט, וכן סובר הרלב"ג, ר' ישראל ליפשיץ{{הערה|תפארת ישראל על המשנה, קידושין פ"ד משנה א', בבועז ויכין.}} ועוד. אבל ראשונים ואחרונים רבים ובראשם הרמב"ן{{הערה|דברים יח יד.}} חולקים על כך – שהרי הדבר מפורש במקורות רבים במדרש ובתלמוד.
;ההכרעה המקובלת
וההכרעה המקובלת בזה היא של הרמ"מ מקוצק{{הערה|ארטן, ישראל יעקב בן מרדכי, אמת ואמונה, ירושלים: אוצר הספרים של ישיבת אמשינוב – שם עולם תשס"ה עמ' תסב}}, הכותב שאכן '''עד''' הרמבם היו שדים, אלא שבכח פסיקתו גופא נפסק כך גם בשמיים – וממילא '''מאז''' אינם נמצאים. ולהעיר, שלמרות שבתלמוד הבבלי ישנם סיפורים רבים המתארים את השדים כחלק ממציאות החיים הרגילה, הנה כבר בתלמוד הירושלמי הם מוזכרים מעט מאד ובהקשרים נדירים שאינם חלק מהווי החיים הפשוטים{{הערה|מבוא התלמוד פרק ל"א, דברי ספר עמ' 13.}}
;בארץ ישראל
בזוהר{{הערה|אחרי מות עב ע"ב, תרומה קמ ע"ב, קל ע"א, בראשית ע"ה ע"ב.}}, בכתבי האר"י{{הערה|להרח"ו.}} ועוד מקובלים רבים{{הערה|הרמ"ק באור יקרחלק ט עמ' פז, טוב הארץ להרב נתן שפירא עמ' ג, רבי אברהם אזולאי בחסד לאברהם ג ב ועוד}} נאמר שהשדים אינם קיימים בארץ הקודש, כי אין בה אחיזה לכוחות הטומאה.

==בחסידות==
;מהותם ועניינם
השדים והרוחות בטלים לאלוקות ואינם עוברים רצונו יתברך לעולם והם רק שלוחים, אך למרות זאת נקראים בשם מזיקים או חיצונים. והטעם, כי הם  שלוחי כחות הדין הקשה שנמשך מחיצוניות ופסולת '''הגבורות'''{{הערה|כי חיצוניות ופסולת החסדים היא תאווה וישות – אבל לא רצון להזיק לזולת}} דקדושה להעניש ולפעול רע וכליון בעולם, וזהו כל חיותם ועיקר מציאותם להיות כח רע בעצם, וכדוגמת המזיקים וטורפים שבחיות שדורסים והורגים בלי חמלה (כארי וזאב ונשר) ולכך הם טמאים. ונקראים גם "חיצונים" מאחר והם מחיצוניות ואחוריים דאחוריים שנקרא רע גמור שאינו יכול לכנוס לפנימיות הקדושה כלל{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ב' עמ' תתו ואילך – באריכות גדולה.}}

;שדין יהודאין ונוכראין
בתניא{{הערה|פרק ח'.}} מזכיר אדמו"ר הזקן את מאמר הזוהר{{הערה|חלק ג' רנג ע"א.}} לגבי [[שדין יהודאין]] ושדין נוכראין, שהם{{הערה|בזוהר שם מדבר על שדים '''כפשוטו''', שיש בהם שלוש דרגות: כמלאכי השרת (שחכמי המשנה היו לומדים תורה מפיהם, והיו משמשים תלמידי חכמים - למשל כשהיו צריכים קפיצת הדרך, וכמסופר במסכת חולין על שד שהיה משמש את רב פפא), וכבני אדם, וכבהמות - הם השדים הטמאים. אבל אדמו"ר הזקן בתניא משאיל את המושגים '''לנפש הבהמית''' - וראה פסקה הבאה.}} ייצר הרע של יהודים לעומת ייצר הרע של האומות. ובביאורים השונים{{הערה|ביאורים בתניא, המאור שבתורה (מעיינותיך), יודייקין, חסידות מבוארת וכו'.}} מוסבר בזה שייצר הרע של יהודי מצד עצמו מתאווה רק לדברים המותרים, אבל אם הוא מתפתה לזה הנה אז יונקת נפשו את חיותה מהקליפות – וכך יכול להכנס בליבו גם ייצר הרע ה"גוי", המתאווה גם לדברי איסור.

;חלק מנפש הבהמית או מלאך
במקומות רבים נאמר שייצר הרע הוא "מלאך" (היינו, '''מציאות נפרדת''' מהאדם), ובמקומות אחרים{{הערה|ראה פסקה קודמת.}} שהוא "נפש הבהמית" '''של''' האדם. תיווך הדברים הוא דמכיון שנפש הבהמית מקבלת את חיותה מהקליפות (כמו השדים) לכן לעיתים נקראת כך גם היא עצמה{{הערה|כך משמע בסוף מאמר "פסיעותיו של אברהם" בספר חסד לאברהם (לאברהם בן מרדכי אזואלי), המביא את ביאור הרח"ו ז"ל: שהאדם הוא סולם כל העולמות וקושר כל העולמות כי הוא כלול מכל העולמות, ונפש הבהמית שבו היא "מפאת השדים". היינו, שכמו השדים מקבלת חיותה מהקליפות.}}.


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]