עריכת הדף "רבי שלמה לוריא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו. | רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו. | ||
שורה 17: | שורה 5: | ||
המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק. | המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק. | ||
בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}. | בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל | ||
(ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}. | |||
על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}. | על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}. | ||
שורה 29: | שורה 18: | ||
ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה. | ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה. | ||
המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[ | המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}. | ||
המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]]. | המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]]. | ||
שורה 59: | שורה 48: | ||
ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו{{הערה|1=ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=38&hilite= כאן] עוד תלמידים.}}. | ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו{{הערה|1=ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=38&hilite= כאן] עוד תלמידים.}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
שורה 90: | שורה 55: | ||
חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}. | חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}. | ||
===ים של שלמה=== | ===ים של שלמה=== | ||
שורה 107: | שורה 70: | ||
===ספרים נוספים של המהרש"ל=== | ===ספרים נוספים של המהרש"ל=== | ||
*'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו | *'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו ע"י המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות ע"י פוסקי הדורות הבאים. | ||
*'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]]. | *'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]]. | ||
*'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור | *'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור ע"י תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'. | ||
*'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}. | *'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}. | ||
*הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]]. | *הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]]. | ||
*זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת. | *זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת. | ||
המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים ב[[קבלה]], כגון פירוש על פרק ס"ז ב[[תהלים]] בשם 'מנורת זהב טהור'{{הערה|פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.}}, וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים. | |||
==משנתו== | |||
*המהרש"ל נודע כפוסק תקיף, העשוי ללא חת, הוא חלק על [[ראשונים]], והתבטא בלשונות חריפים ביותר על גדולי דורו, ועל כמה [[ראשונים]]. מאידך, המהרש"ל גם התבטע בצורות מיוחדות על כמה ראשונים, ביניהם [[בעלי התוספות]], ה[[רמב"ם]] וה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. | |||
*המהרש"ל התנגד בצורה חריפה לשיטת הפלפול{{הערה|ראה לעיל בפיסקה תולדות חיים.}}. | |||
*המהרש"ל היה ידיד קרוב ביותר של ה[[רמ"א]], ולמרות שחלקו רבות אחד עם השני, הם התבטאו בצורות נפלאות אחד על השני. | |||
*[[ | |||
* | |||
== | ==הקשר לחב"ד== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:אחרונים}} | {{תבנית:אחרונים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||