עריכת הדף "רבי מנחם המאירי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לעריכה}} | ||
'''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. | '''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; 1249–1315) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. תושב העיר פרפיניאן שבפרובאנס (כיום בחבל לנגדוק-רוסיון שבדרום מערב צרפת). היה תלמיד של רבי ראובן בר' חיים בעל ספר התמיד. | ||
== | ==עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי== | ||
ב'האוהל' – קובץ תורני של ישיבת [[ערלוי]] בירושלים{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו}} פירסם הרב [[אברהם סופר]] הערות על ספרי המאירי "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" , ובהערה נאמר שם: | |||
{{ציטוט|"לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אח[ינו] ב[ני] י[ישראל] ה[שם] י[שמרם] ו[יצרם] האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה, הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כ[תב] לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מס[כתות] בבא-בתרא ומס[כת] מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש}} | |||
הערות הרבי נדפסו באגרות קודש{{הערה|כרך יח, עמ' רסא ואילך.}}. | |||
הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, הוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. הרבי עודד ודרבן את פרסום הספר, וכך כתב בין השאר לרב ריבקין{{הבהרה|איזה?}} ב[[ד' בשבט]] [[תשל"ה]]: | |||
{{ציטוטון|...בהמשך להנדבר ע[ל] ד[בר] ההו[צאה] ל[אור] דהערות לרמב"ם ע[ל] פ[י] המאירי: כיוון שבכ[מה] מ[קומות] צויין במיוחד יום הולדתו דהרמב"ם (וראה זה פלא שב[ספרי] היוחסין מ"ה (וכ[ן] צ[ריך] ל[היות] בסד[ר] הד[ורות]) כ[תוב] שמצא "בס[פרים] קדומים שנולד בע[רב] פ[סח] יום שבת שעה ושליש אחר חצות היום" דיוק שלע[ת] ע[תה] לא מצאתי כמוהו היום הולדת וכיו[צא] ב[זה])}} | |||
{{ציטוטון|קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות.. | {{ציטוטון|כדאי להשתדל שיוכלו רבים ללמוד הנ"ל לעת ההיא.}} | ||
{{ציטוטון|ובתוקפה עומדת אמירתי – שבאם צורך בזה יותן גמ"ח מקרן מיוחדת לההוצאות דההו[צאה] ל[אור].}} | |||
שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן{{הערה|הרבי מכנהו בשורת תארים: "הרב הגאון הרב החסיד איש ירא אלוקים נכבד ונעלה צנא-מלא-ספרא חכם ובקי וכו' מוה"ר דובעריש שי'"}} בו נכתב: | |||
קבלתי הגאליס [=עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות.. | |||
הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | ||
==דברי הרבי על פירושי המאירי== | |||
על פירושיו התבטא הרבי בשנת [[תש"מ]]{{מקור}} {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | |||
הדברים נסובו על דברי המאירי בסיום מסכת כתובות: "שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" והרבי{{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל". | |||
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי: | |||
ובפרט בעניין התשובה, אשר על נושא זה יש לו חיבור גדול משלו, והלוואי היו לומדים בו, היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!... | |||
כוונת הרבי שם היא ל'חיבור התשובה' של המאירי{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}. | |||
הספר 'קריית ספר' על הלכות סת"ם שחיבר המאירי, נדפס בשנים תרכ"ג ותרמ"א. ובמהדורה מתוקנת בשנת תשט"ז על-ידי הרה"ג ר' משה הרשלר. | |||
ב[[כ"ה מרחשוון]] [[תשי"ז]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}} מברך הרבי את המהדיר וכותב לו: | |||
ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה... | |||
ולחביבות ולעידוד הוסיף הרבי והעיר שלוש הערות בתוכנו של הספר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] |