עריכת הדף "צלם"

'''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}.

פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" ל[[נפש השכלית]], שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין ה[[נפש האלוקית]] ובין ה[[נפש הבהמית]]. בנשמה האלוקית ישנם כמה דרגות, והם נרמזים במילה "צלם" - הממוצע המחבר בינה לגוף: או בשלושת אותיות המילה "צלם" - [[צ]]', [[ל]]' ו[[ם]]', או בשני הביטויים "בצלמנו" ו"כדמותנו", או "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".

==מקור המושג==
המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת [[אדם הראשון]] ב[[בריאת העולם|סיפור הבריאה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=בראשית א, כו|תוכן=נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שם, כז|תוכן=וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}

וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=בראשית ה, א|תוכן=בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}}

==משמעות המושג==
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים:
*יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}}.
*יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם. וראה אור התורה ראש השנה כרך ו' ע' ב'תלח.}}.
*יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}.
==="צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו===
אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}}.
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו [[שכל]]{{הערה|מורה נבוכים שם, ובהלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח. פירוש זה מובא בחסידות (יהל אור המצויין להלן) בקשר לביאור שהצלם הוא הנפש השכלית.}}. 
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו [[בחירה חופשית]]{{הערה|דרך חיים למהר"ל אבות פרק ג משנה טו.}}.
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים{{הערה|רס"ג ור"י בכור שור בראשית שם.}}.
*יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו{{הערה|ראב"ע בראשית שם.}}.

=="צלם" - צורת הגוף==
נאמר בפסוק{{הערה|שם=אך|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.

בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}.

=="צלם" - נפש השכלית==
בחסידות מבואר שה"צלם" הוא ה[[נפש השכלית]], שהיא ממוצע בין ה[[נפש האלוקית]] וה[[נפש הבהמית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/13/47c.htm ליקוטי תורה בחוקותי מז, ג].}}.

===ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי===
{{להשלים|לקו"ש חט"ו שבדף השיחה}}

=="צלם" - חלקי הנשמה האלוקית==
במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית{{הערה|1=[אור התורה בא חלק ז ע' ב'תרמו].}}).
===שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"===
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ג קיז, א.}} מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת ב[[גוף]], אלא נשארת בבחינת [[מקיף]]; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36a.htm לקוטי תורה תצא לו, סע"א]. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.}}. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא עילאה]], ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא תתאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/1262.htm אור התורה מטות ע' א'רסב].}}

===שתי הדרגות "בצלמנו" ו"כדמותנו"===
במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון ל[[עצמותו יתברך]] כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת [[ממלא כל עלמין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/82a.htm לקוטי תורה מטות פב, א]. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").}}.

המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של [[עולם האצילות]], שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של [[עולמות בי"ע]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=23 ספר המאמרים תרס"ג ע' יד] ואילך.}}.

===שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"===
במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה{{הערה|1=ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/6d.htm שערי תשובה ו, ד] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=22 ספר המאמרים תרס"ג ע' יג] ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).}}:

*'''[[צ]]''' - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - [[כוחות פנימיים|הכוחות הפנימיים]], [[נר"נ]], הכוללים תשעה כוחות ([[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'.
*'''[[ל]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הקרוב]] - [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'.
*'''[[ם]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הרחוק]] - [[יחידה]] שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם ה[[כתר]], וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'.

הפסוק{{הערה|שם=אך}} "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"[[איש]]" היינו ה[[מידות]], ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - [[מוטבע מורגש מושכל|מוטבע, מורגש ומושכל]], השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:

בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל ([[מוחין בעצם]]), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם{{הערה|שערי תשובה וספר האמרים תרס"ג שם.}}.

==פגם העוונות בצלם אלוקים==
{{להשלים|שערי תשובה, דרך חיים, אור התורה מטות הנ"ל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש]]