עריכת הדף "צבא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''צבא''' או | + | '''צבא''' או חיל הוא גוף המארגן ומאמן חיילים, לצורך מלחמה, כבוד, או הטלת [[פחד]]. |
==צבאות שונים== | ==צבאות שונים== | ||
===צבאות השם=== | ===צבאות השם=== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===צבא הגנה לישראל=== | ===צבא הגנה לישראל=== | ||
| − | {{ערך מורחב|צבא הגנה לישראל}} | + | {{ערך מורחב|[[צבא הגנה לישראל]]}} |
צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל''' או באנגלית: '''IDF'''{{הערה|Israel Defense Forces.}}), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה. | צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל''' או באנגלית: '''IDF'''{{הערה|Israel Defense Forces.}}), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===ברוסיה=== | ===ברוסיה=== | ||
| − | בשנות שלטונות ה{{מונחון|צארים| | + | בשנות שלטונות ה{{מונחון|צארים|מושלים קפיטליסטים ברוסיה}}, היו הדרישות לגיוס לצבא חמורות ונוקשות. בנוסף לכך, המצב ה[[רוחניות|רוחני]] במחנות הצבא היה אף הוא גרוע, לדוגמה, אם מפקד היה רואה חייל אשר אוכל רק מאכלים [[כשר|כשרים]], היה מענישו על כי מחליש את עצמו, בשביל להשתמט מהלחימה. וכן בשאר עניני [[תורה]] ו[[מצוות]]. |
| − | בשל כך, [[תלמידי התמימים]], התאמצו הרבה להשיג פטור מהצבא, ו[[משפט | + | בשל כך, [[תלמידי התמימים]], התאמצו הרבה להשיג פטור מהצבא, ו[[משפט סטדרוב|לפעמים]], זה גרם לסיבוכים, מאסרים, ומשפטים. |
מספר ה[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תש"ה}}: {{ציטוטון|בשנת [[תרנ"ט]] היו הרבה תלמידים שהיו צריכים להתייצב לצבא מיד אחר [[חג הסוכות]]. באותה הזדמנות ([[התוועדות]] שהתקיימה), אמר אבי לבחורים ה[[תמימים]]: אתם עשו "במשמנינו" ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון". אמנם חבילה כבדה היא זו, אבל יודע הנני מה שאני מקבל על עצמי. אם ה"משמנים" שלכם יהיו בתורה ומצוות ע"פ דרכי החסידות – מבטיח אני לכם ש"אל יהי רזון". היו אז תלמידים שדברים אלה פעלו בהם שינוי המהות}}. | מספר ה[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תש"ה}}: {{ציטוטון|בשנת [[תרנ"ט]] היו הרבה תלמידים שהיו צריכים להתייצב לצבא מיד אחר [[חג הסוכות]]. באותה הזדמנות ([[התוועדות]] שהתקיימה), אמר אבי לבחורים ה[[תמימים]]: אתם עשו "במשמנינו" ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון". אמנם חבילה כבדה היא זו, אבל יודע הנני מה שאני מקבל על עצמי. אם ה"משמנים" שלכם יהיו בתורה ומצוות ע"פ דרכי החסידות – מבטיח אני לכם ש"אל יהי רזון". היו אז תלמידים שדברים אלה פעלו בהם שינוי המהות}}. | ||
| − | + | ===גזירת הקנטוניסטים=== | |
| − | {{ערך מורחב|גזירת הקנטוניסטים}} | + | {{ערך מורחב|[[גזירת הקנטוניסטים]]}} |
| − | '''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר|צארית]], שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים | + | '''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר|צארית]], שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפיה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}. |
| − | == | + | |
| − | ===ה[[אדמו"ר הרש"ב]]=== | + | ===רבותינו נשיאנו=== |
| + | ====ה[[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ||
כשנקרא{{הערה|שם=שיחה|ש"פ תצא י"ד אלול תשי"א אחר תפילת מנחה}} [[הרבי הרש"ב]] לצבא, הלך אביו ה[[אדמו"ר המהר"ש]] למושל המחוז, ודרש שיפטרו את בנו מהצבא, כשסירב מושל המחוז, הודיע לו הרבי חד משמעית, שהתוצאה תהיה שווה (היינו שבכל מקרה ישיג לבנו פטור), אלא מה שמבקש מהמושל הוא, רק שיחסוך את נסיעתו ל[[מוסקבה]] לביטול הגזירה שם. ובאם המושל לא יעשה לו טובה זו, זה יעלה לו ביוקר! | כשנקרא{{הערה|שם=שיחה|ש"פ תצא י"ד אלול תשי"א אחר תפילת מנחה}} [[הרבי הרש"ב]] לצבא, הלך אביו ה[[אדמו"ר המהר"ש]] למושל המחוז, ודרש שיפטרו את בנו מהצבא, כשסירב מושל המחוז, הודיע לו הרבי חד משמעית, שהתוצאה תהיה שווה (היינו שבכל מקרה ישיג לבנו פטור), אלא מה שמבקש מהמושל הוא, רק שיחסוך את נסיעתו ל[[מוסקבה]] לביטול הגזירה שם. ובאם המושל לא יעשה לו טובה זו, זה יעלה לו ביוקר! | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
תוך כדי נסיעת הרבי, חלה המושל, וכעבור זמן קצר, מת בייסורים. | תוך כדי נסיעת הרבי, חלה המושל, וכעבור זמן קצר, מת בייסורים. | ||
| − | ===ה[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | + | ====ה[[אדמו"ר הריי"צ]]==== |
מיד לאחר{{הערה|שם=שיחה}} [[חתונת הרבי הריי"צ|חתונתו]] של הרבי הריי"צ, ביום הראשון של ה[[שבע ברכות]], הוא נקרא להתייצב בלשכת הצבא. | מיד לאחר{{הערה|שם=שיחה}} [[חתונת הרבי הריי"צ|חתונתו]] של הרבי הריי"צ, ביום הראשון של ה[[שבע ברכות]], הוא נקרא להתייצב בלשכת הצבא. | ||
הוא צבע את פניו בשחור כדי שיראה מבוגר ויפטרו אותו מהצבא, ואז הוא חזר ל[[התוועדות]] השבע ברכות כשפניו צבועות בשחור... | הוא צבע את פניו בשחור כדי שיראה מבוגר ויפטרו אותו מהצבא, ואז הוא חזר ל[[התוועדות]] השבע ברכות כשפניו צבועות בשחור... | ||
| − | ===[[הרבי]]=== | + | ====[[הרבי]]==== |
בזמן [[הרבי בפריז|שהייתו בפריז]], הייתה לרבי תעודה שהעידה שהוא חייל, ופטרה אותו מחיובים רבים{{מקור}}. | בזמן [[הרבי בפריז|שהייתו בפריז]], הייתה לרבי תעודה שהעידה שהוא חייל, ופטרה אותו מחיובים רבים{{מקור}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | + | {{הערות שוליים|}} |
| − | |||
