עריכת הדף "פנחס הירשפרונג"

{{מחפש מקורות}}
[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]

הרב '''פנחס הירשפרונג''' ([[תער"ב]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]]) היה רבה הראשי של העיר מונטריאול שבקנדה, וראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[עיירה]] דוקלה בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] לאביו, ר' חיים, שהיה חתנו של הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד [[תורה]] אצל סבו לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי [[מאיר שפירא]] הגאון מלובלין. באותה תקופה העיד עליו רבו הגר"מ שפירא כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה.

כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצליח להימלט מ[[השואה]]. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת ה[[סובייטים]] ב[[ליטא]]. והחל מסע לקובה שביפן דרך [[סיביר]], ונשאר ב[[שנחאי]]. בשנת [[תש"א]] הגיע ל[[קנדה]]. 

הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה. 

הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני [[פולין]]. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו ב[[ש"ס]] ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו.

החלק השלישי של הספר [[ויואל משה]] אותו כתב [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], נכתב אליו.

== קשריו עם הרבי ==

הוא היה נוהג באופן קבוע להגיע אל הרבי, לדון בנושאים תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט"ו.}}. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על [[ספר החינוך]] אשר כתב סבו, אל הרבי - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר. 

פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{הערה|תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]].}}.

כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: "{{ציטוטון|אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו{{הערה|מאמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] על [[רבי עקיבא]] ב[[מסכת יבמות]] ט"ז, א.}}}}?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת?... עד אשר ר' פנחס בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף...

== פגישתו הלימודית עם הרבי ==

הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים. 

הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו.

הרבי הנהן בראשו והורה לר"פ לשאול. ר' פנחס שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שר' פנחס תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.

כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה. 

הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות". 

מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד{{הערה|מפי הר"מ פלאטקין.}}.

== הזכות להיות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ==
[[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג בעת התפילה]]
מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.

בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]. לאחרי התקף הלב של הרבי על [[שמחת תורה]] [[תשל"ח]], חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו הייתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל. 

אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אנחנו חייבים לצאת לרחוב ולרקוד משמחה, על כך שאנחנו ראויים להתוועד עם הרבי זמן קצר אחרי מה שקרה".

== חסיד אמיתי ==
סיפר אחד מתלמידיו:

:::''באחד מהשנים, אשתו חלתה בגידול סרטני. הרופאים אמרו שהמצב קריטי והיה ספק אם ניתוח יעזור. הרב הירשפרונג קבל שברון לב קשה למשמע הדברים, ושינוי קשה תקף אותו. הוא השתנה מאדם פעיל לאיש מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא לישיבה ולא שוחח עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא הזניח, היה השיעור הכללי שהוא נתן, אבל גם זה היה ללא ההתלהבות הרגילה שלו.

:::''יום אחד פגשתי את הבן שלו במהלך השיחה שלנו הוא אמר, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בנו המשיך ואמר, אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אלא הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו. 
:::''כהוכחה הוא סיפר את הסיפור הבא: 

:::''כאשר הבריאות של אמי הייתה במצב קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו הילדים, ישבנו ובכינו על שני ההורים. על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך. 

:::''יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. 

:::''עמדתי בצד והסתכלתי. לפתע מיהר לחדר של אמא שלי ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב ב[[לשון הקודש]] אבל אני מוכן לתרגם אותו ל[[יידיש]]. 

:::''זה היה מכתב מהרבי. בסוף המכתב הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק העצה של [[היצר הרע]] שרוצה להחליש אותך. לכן לא תשים לבך לזה, זה לא נכון בכלל, ורק הטענה של היצר הרע, ואתה ואשתך תזכו לאורך ימים ושנים טובות. 

:::''אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה בקיצוניות אחת לשנייה בתפנית של 180 מעלות. וחזר להיות אדם פעיל וחי כמקודם. 

:::''בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה הייתה מודאגת, לא היה אפשר לדבר עימו על כך שאשתו לא במצב הבריאות. אפילו ביום הניתוח, כאשר הם הובילוה לחדר הניתוח לא היה אכפת לו, ולא הבין למה משפחתו מודאגת, הרי הרבי אמר שהיא בריאה. כאשר הרופאים אמרו שהגידול נעצר, הוא לא התרגש לפליאת המשפחה, מכיון שלא היה לו ספק אחרת.
:::''סיים בנו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? "

== הרבי כמשיח==

לפי דברי תלמידו הרב מאיר פלוטקין היה ברור לו כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]. כאשר הוא שאל את רבו: מה ראית ברבי, שלא ראית במישהו אחר? השיב הרב הירשפרונג: ישנן שני דברים, שבהם מיוחד הרבי, ואין דומה לו. 1) [[לימוד התורה]] שלו. 2) מנהיג הדור. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב [[מאיר שפירא]] בלובלין, עם הגאון רבי [[מנחם זמבה]], וכל הגאונים של הדור הקודם, ולא מצאתי אחד הדומה לגדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. ומיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו... הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב[[חזקת משיח]]. 

בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.

== קשריו עם הרבי ==

פעם מסר הגאון שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הגאון: "אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!" 

בהזדמנות סיפר הגאון על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו.
 
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום. 

באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזות.
אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" ובהשתתפות הרב היה עלול להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. רבי פנחס לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' פנחס כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.

דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל לערבים. ר' פנחס ישב במשך כמה שעות עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות החמורות מהחזרת שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך.

== קשריו הלימודיים עם הרבי ==

הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.

בהזדמנות התבטא על הרבי: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.

== בענין היחי ==

[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
מתוך מכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46091].}} של הרב הגאון פורסם ב[[י"ג אייר]], כ"ח למטמוני"ם ה'[[תשנ"ז]] לפ"ק:

''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).

''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…

באותו המכתב הוא כותב עוד:

''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.

רבי פנחס העניק הסכמה לספר יחי המלך המשיח בו מוכיח הרב [[שלום דובער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.

הסתלק ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]].
==לקריאה נוספת==
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 130-133.
*היכל הבעש"ט, גליון לא, ניסן תשע"א עמ' ל ואילך (התכתבות של הרב הירשפרונג עם הרבי).
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]