עריכת הדף "ערב שבת"

'''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תנש"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
"טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
97.}} - של כל תבשיל
ותבשיל של שבת{{הערה|1= ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}. 

==הודו==
{{ערך מורחב|ערך=[[תהילים ק"ז]]}}
מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר [[תהלים ק"ז|מזמור ק"ז]] בכל [[ערב שבת]] לפני [[תפילת מנחה]].

אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}.

==מצות טועמיה חיים זכו==
{{ערך מורחב|טועמיה}}
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.

הרבי מציין, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם ב[[מקרר]] עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב].}}.

בתורת החסידות מבואר הרמז בעבודת השם בהכנת המאכלים לשבת, שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.

==הכנות לשבת==
{{להשלים}}
ערב שבת הוא זמן שבו מוטל על האדם להתכונן לקראת השבת, וההכנות כוללות פרטים רבים, חלקם מופיעים בהלכה, חלקם התווספו לאורך הדורות על פי מנהג ישראל, וחלקם התחדשו בדורות האחרונים בעקבות חידושי הטכנולוגיה, כאשר האדם צריך לדאוג מבעוד מועד שלא להיכשל באיסורי שבת.

בין ההכנות שהאדם נדרש להתכונן לקראת שבת:
*קריאת שנים מקרא ואחד תרגום
*טבילה במקווה
*החלפת הבגדים לבגדי שבת
*בדיקת הכיסים להימנע מטלטול מוקצה ובהוצאה מרשות לרשות
*כיסוי כל השולחנות שבבית במפה לבנה
*העברת המקרר למצב שבת
*העמדת פלטה / מיחם / כיוון שעוני שבת


==ראו גם==
*[[רחיצת פניו ידיו ורגליו]]
*[[בגדי שבת]]

==קישורים חיצוניים==
*מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view ערב שבת: איחול "א' גוט'ן ערב שבת"]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 63 {{*}} יעקב הורביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view גליון א'רנז עמוד 49]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/18TZv_EJLETE3QeZELgsI9qX3CjGySnNG/view גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 72]'''


{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]