עריכת הדף "עורף"

{{איברים}}
'''עורף''' הוא החלק האחורי הקשה שתחת ראש האדם המכוון כנגד ה[[צוואר]] ומהוה כמשל לענינים רבים בקבלה, שעיקרם הוא בחינת אחוריים.

==העורף כמשל לאחוריים==
ההפרש שבין בחינת אחוריים לבחינת פנים הוא ע"ד [[מבשרי אחזה אלוה]], שבעורף אין בו התחלקות אברים שעור א' מכסה את כולו. מה שאין כן בבחינת פנים נראה ונגלה ציור התחלקות האברים [[עינים]] [[ראיה|לראות]] [[אזנים]] [[שמיעה|לשמוע]] כו', ו[[תענוג]] שבבחינת ראיה היא בחינת אחרת משמיעה כו', כך הוא למעלה כביכול שבחינת [[רצון העליון]] ב"ה נקרא בחינת אחוריים ואין בו שום התחלקות, ולכך הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה שכולן הן בחינת רצונו ית' והרי זה שבח אחד לכולן אלא שהוא שבח גדול מאד כנ"ל, שהרצון עליון הוא למעלה מהחכמה כו' ולכן נקרא העונג והשמחה הנמשך מזה בשם זמירות כמו זמר שמנגנים ניגון א' היפה מאד הרבה פעמים כנ"ל. 

אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון ואין פנימית המכוון המלובש ברצון מצוה זו מלובש ברצון מצוה אחרת כי לכל מצוה יש כוונה אחרת כנודע וכמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראיה המלובש ב[[עיניים]] אינו דומה כלל לתענוג שבשמיעה שבאזנים וכן תענוג שבטעמים חיך אוכל יטעם כו' כל מין תענוג הוא מהות אחר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1d&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה בשלח א, ד]}}.

==פרעה==
בחסידות נתבאר כי ענינו של פרעה הוא אותיות העורף, שכן הדעת יורד מהראש שבו המוחין [[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]] דרך ה[[גרון]] לגוף שבחינתו הוא המידות המורגשות שהם [[חג"ת]] [[נה"י]], אבל קליפת פרעה עומדת בעורף שהוא מקום צר ומונעת משפע הדעת להתגלות בגוף, דבר הגורם להשכלה בלי מידות מורגשות, דבר שיש בו אחיזה לסטרא אחרא.

וכביאור [[הבעל שם טוב]] על "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה", שיעשה המעשה שעושה בכל איבריו על פי הדעת, ובזה יש התפשטות הדעת בכל איבריו. כך בכללות העולם יש צדיק כמו משה סוד הדעת, ושאר אנשים שבדורו כשהם בחיבור א' עמו נקראו כולם דור דעה, והוא סוד תחיית המתים ומשיח. מה שאין כן ההיפך כשיש פירוד ביניהם נפרדו מהחיות ומהדעת, והוא סיבת הגלות מצרים ופרעה סוד העורף אחורי הדעת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/2/370&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3 כתר שם טוב ח"ב ע' קע]}}.

==ענינים גשמיים==
עניני העולם וצרכי הגוף הגשמי. הגם שאדם צריך להם, צריכין להיות בבחינת עורף ולא פנים. בחינת פנים היינו שעושה הדבר בלב ונפש ובחינת עורף היינו בחינת אחוריים כמאן דשדי בתר כתפי' בע"כ וכאלו כפאו שד.

ומאת ה' ומידו היתה זאת כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא שיתפלל בכח האכילה וכו', וכיוצא בזה רק שצריך שלא יומשך בבחינת פנימיות אלא בבחינת עורף והמשכה זו נעשית על ידי בחינת יהודה שהיא הודאה וביטול בבחינת [[סובב כל עלמין]] השוה ומשוה כו' גם חשך לא יחשיך וכחשיכה כאורה גשמיות ורוחניות שוין, שהרי כולם בחכמה עשית שהחכמה היא עשיה גשמיות וא"כ גם האכילה ושארי ענינים הגשמיים הם לפניו ית' כמו רוחניות של חכמה מאחר שגם החכמה היא גשמיות לגבי האור א"ס{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/12/45d&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3 תורה אור פרשת ויחי מה, ד]}}.
==קשר של תפילין==
הארת הקשר של תפילין, הרומז לבחינתה של השכינה שהיא [[בינה]], היא במקום העורף, ושם מקום התגלות לאה שהיא בחינת [[עור]]. 

כמו כן הארת הקשר של תפילין מורה על הארת ה[[שערות]] מ[[אריך אנפין]] המגיע עד העורף של [[זעיר אנפין]] ו[[הכאה|מכה שם]] ועל ידי זה מאיר בזעיר אנפין בחינת האור המקיף הנרמז בתפילין של ראש. והארה זו היא הנאמר ב[[עץ חיים]] כי [[חד קווצי דשערי]] של [[אריך אנפין]] מכה את עורף [[זעיר אנפין]], ועל ידי זה [[ספירת הדעת|הדעת]] דזעיר אנפין מתחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא הענין של [[ציצית]]. ש[[טלית]] הוא [[אור מקיף]] הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, ו[[ציצית]] הוא בחינת [[מקיף החוזר]] שהוא בבחינת [[שערות]] הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו{{הערה|ראה בערך [[חד קווצי דשערי]]}}.
{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]