עריכת הדף "עובדיה יוסף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב עובדיה יוסף | |שם=הרב עובדיה יוסף | ||
| − | |תמונה=עובדיה.jpg | + | |תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]] |
|כינוי=ראשון לציון, מרן | |כינוי=ראשון לציון, מרן | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]] | ||
}} | }} | ||
| − | הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן". | + | הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן". |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד | + | [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]] |
| + | הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו | ||
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}} | ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}} | ||
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים. | . בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===סוף ימיו=== | ===סוף ימיו=== | ||
| − | בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית | + | בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו. |
==הקשר לחסידות ולחב"ד== | ==הקשר לחסידות ולחב"ד== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}. | בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}. | ||
| − | עוד בשנות צעירותו | + | עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד. |
| − | בספריו מזכיר תדיר את | + | בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש". |
| − | + | חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}. | |
היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}. | היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}. | בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}. | ||
| − | במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה| | + | במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}. |
לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה. | לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}. | לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}. | ||
| − | כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד | + | כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}. |
בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל". | בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל". | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}. | בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}. | ||
| − | כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם | + | כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש). |
| − | בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב | + | בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}. |
בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}} | בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}} | ||
| − | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 154: | שורה 153: | ||
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]. | *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]. | ||
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר. | *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר. | ||
| − | *בנו הרב | + | *בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים. |
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף. | *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף. | ||
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים. | כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים. | ||
| שורה 179: | שורה 178: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]]. | *ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]]. | ||
| − | *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' | + | *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' |
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40 | *'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40 | ||
| − | * '''[[בסוד שיח]]''' | + | * '''[[בסוד שיח]]''' |
| − | * '''[[מנחם משיב נפשי]]''' | + | * '''[[מנחם משיב נפשי]]''' |
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182. | * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182. | ||
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף. | *'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף. | ||
| שורה 188: | שורה 187: | ||
==קישורים חיצוניים == | ==קישורים חיצוניים == | ||
| − | *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי | + | *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}} |
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.] | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.] | ||
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל]. | *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל]. | ||
| שורה 196: | שורה 195: | ||
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]] | *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]] | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
| − | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[ | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט |
| − | |||
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
| − | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | ||
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}} | ||
| − | |||
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}} | {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}} | ||
| שורה 213: | שורה 209: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
| − | |||
| − | |||
