עריכת הדף "עברית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
אדמו"ר הצמח צדק התבטא פעם: מאז חורבן בית המקדש - אין לשון הקודש המצויה נכונה{{הערה|רשימת סיפורי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].}}. | אדמו"ר הצמח צדק התבטא פעם: מאז חורבן בית המקדש - אין לשון הקודש המצויה נכונה{{הערה|רשימת סיפורי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].}}. | ||
עם | עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאנו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}, ובשנת [[תרע"ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד קלו.}}. | ||
אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א | אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}. | ||
כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה "[[חשמל]]", שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג.}}. | כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה "[[חשמל]]", שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג.}}. |